סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


קנייני חזקה

קידושין כח ע"ב - כט ע"א


"מתני'. רשות הגבוה - בכסף, ורשות ההדיוט - בחזקה. אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט.
גמ'. ת"ר: כיצד רשות הגבוה בכסף? גיזבר שנתן מעות בבהמה, אפילו בהמה בסוף העולם - קנה, ובהדיוט לא קנה עד שימשוך. כיצד אמירתו לגבוה כמסירתו להדיוט? האומר שור זה עולה, בית זה הקדש, אפילו בסוף העולם - קנה, בהדיוט לא קנה עד שימשוך ויחזיק".


במשנה פירש רש"י: "בחזקה - משיכה". ואילו בברייתא פירש: "עד שימשוך - בשור. ויחזיק – בבית".
למה שינה רש"י את פירושו? למה לא פירש גם במשנה שמדובר במקרקעין ולכן בקנין חזקה רגיל; או לחילופין למה לא פירש גם בברייתא: "עד שימשוך ויחזיק - עד שימשוך, ובכך יחזיק?

אלא שלשון המשנה "ורשות ההדיוט - בחזקה" משמעו שדוקא בחזקה אבל לא בכסף שנזכר ברישא, לכן אי אפשר להעמיד בקרקע שאפשר לקנותה גם בכסף. ואילו הברייתא הזכירה ברישא גם שור – שנקנה במשיכה, וגם בית – שנקנה בחזקת קרקע, ואם "עד שימשוך ויחזיק" יתפרש רק על השור, תחסר הברייתא ההלכה כיצד הדיוט קונה בית.

לפיכך קשה על לשון המשנה, הרי המילה חזקה ציינה עד עתה קנין של עבודה והשתמשות בגוף המקח, גם בעבד – במשנה ג', וגם בקרקע – במשנה ה', וכן במסכת פאה פרק ג משנה ו, ובשאר המשניות שמוזכן בהן חזקה במשמעות של קנין. ולמה זה משתמשת משנתנו במילה חזקה לקנין אחר לגמרי שיש לו שם משל עצמו – שהרי כבר נקרא משיכה גם בפרק זה וגם בשאר משניות?!

אלא שמשמעות המילה "חזקה" היא שמחזיק ואוחז בנכס. ויש לכך שני אופנים. או שאוחז את הדבר בידו, והוא הדין ברשותו כגון בחצירו או שמגביה או שמושך לרשות שתפס. או שעושה מעשה שעניינו בעלות, ומראה בזאת שהוא הבעלים האוחז ומחזיק בנכס.
לעומת זאת קניין כסף שונה מהותית מקנייני החזקה למיניהם, ועניינו שנותן את תמורת הנכס הנקנה.
ומשנתנו משתמשת בשם חזקה כדי להדגיש שההדיוט אינו קונה מטלטלין בקנין כסף או בדיבור בעלמא, אלא רק בהחזקתו את החפץ עצמו – בקנייני החזקה למיניהם.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר