סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרבי יהודה נגד תנא קמא?

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין כט ע"א-ע"ב

 

תנו רבנן: הוא לפדות ובנו לפדות - הוא קודם לבנו;
רבי יהודה אומר: בנו קודמו, שזה מצותו על אביו, וזה מצות בנו עליו.

אמר רבי ירמיה: הכל מודין,

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף כט עמוד ב

כל היכא דליכא אלא חמש סלעים - הוא קודם לבנו,
מאי טעמא? מצוה דגופיה עדיפא,

כי פליגי - היכא דאיכא חמש משועבדים וחמש בני חורין,
ר' יהודה סבר: מלוה דכתיב בתורה ככתובה בשטר דמיא,
בהני חמש פריק לבריה, ואזיל כהן וטריף ליה לחמש משועבדים לדידיה; ורבנן סברי: מלוה דכתיב באורייתא לאו ככתובה בשטר דמיא,

והילכך מצוה דגופיה עדיף...
 

מבנה הסוגיה:

1.

מחלוקת ראשונה בין תנא קמא לרבי יהודה:

תנו רבנן: הוא לפדות ובנו לפדות - הוא קודם לבנו;
רבי יהודה אומר: בנו קודמו, שזה מצותו על אביו, וזה מצות בנו עליו.

אמר רבי ירמיה: הכל מודין,

תלמוד בבלי מסכת קידושין דף כט עמוד ב

כל היכא דליכא אלא חמש סלעים - הוא קודם לבנו,
מאי טעמא? מצוה דגופיה עדיפא,

כי פליגי - היכא דאיכא חמש משועבדים וחמש בני חורין,
ר' יהודה סבר: מלוה דכתיב בתורה ככתובה בשטר דמיא,
בהני חמש פריק לבריה, ואזיל כהן וטריף ליה לחמש משועבדים לדידיה; ורבנן סברי: מלוה דכתיב באורייתא לאו ככתובה בשטר דמיא,

והילכך מצוה דגופיה עדיף.

2.

מחלוקת שניה בין תנא קמא לרבי יהודה:

ת"ר: לפדות את בנו ולעלות לרגל - פודה את בנו ואחר כך עולה לרגל;
ר' יהודה אומר: עולה לרגל ואח"כ פודה את בנו,
שזו מצוה עוברת, וזו מצוה שאינה עוברת.

בשלמא לר' יהודה - כדקאמר טעמא, אלא רבנן מאי טעמייהו?

"כדקאמר טעמא" - 2 מופעים בש"ס.

דאמר קרא: +שמות לד+ כל בכור בניך תפדה, והדר לא יראו פני ריקם...


ללמדו תורה.
מנלן? דכתיב: +דברים יא+ ולמדתם אותם את בניכם...

3.

מחלוקת שלישית בין תנא קמא לרבי יהודה:

ת"ר: הוא ללמוד ובנו ללמוד - הוא קודם לבנו;
ר' יהודה אומר: אם בנו זריז וממולח ותלמודו מתקיים בידו - בנו קודמו.

כי הא דרב יעקב בריה דרב אחא בר יעקב שדריה אבוה לקמיה דאביי,
כי אתא חזייה דלא הוה מיחדדין שמעתיה,
א"ל: אנא עדיפא מינך, תוב את דאיזיל אנא.

שמע אביי דקא הוה אתי, הוה ההוא מזיק בי רבנן דאביי,
דכי הוו עיילי בתרין אפי' ביממא הוו מיתזקי,
אמר להו: לא ליתיב ליה אינש אושפיזא, אפשר דמתרחיש ניסא.

על, בת בההוא בי רבנן,
אידמי ליה כתנינא דשבעה רישוותיה,
כל כריעה דכרע נתר חד רישיה.
אמר להו למחר: אי לא איתרחיש ניסא, סכינתין.


4.

הלכה ביחס למחלוקת הראשונה - לעיל בסעיף 1:

רמב"ם הלכות ביכורים פרק יא הלכה ג:

היה הוא לפדות ובנו לפדות יפדה עצמו תחלה ואח"כ בנו, ואם אין לו אלא כדי פדיון אחד יפדה עצמו.

4.1

ר"י קורקוס הלכות ביכורים פרק יא הלכה ג:

ובודאי דהלכה כרבנן ובכל גוונא פודה עצמו תחילה.

הרמב"ם פסק כתנא קמא=רבנן.

5.

הלכה ביחס למחלוקת השניה - לעיל בסעיף 2:

רמב"ם הלכות ביכורים פרק יא הלכה ד:

היה בנו לפדות והגיע עת לעלות לרגל ואין לו כדי לזה ולזה, פודה את בנו ואח"כ עולה לרגל שנאמר כל בכור בניך תפדה ואח"כ ולא יראו פני ריקם.

5.1

ר"י קורקוס הלכות ביכורים פרק יא הלכה ד:

[ד] היה בנו לפדות וכו'. גם שם וגם היא מחלוקת ר' יהודה ורבנן.

"תנא קמא"=רבנן

5.2

כסף משנה הלכות ביכורים פרק יא הלכה ד:

[ד] היה בנו לפדות וכו'. בפ"ק דקידושין וכתנא קמא:

מדגיש שהלכה כ"תנא קמא" ולא מגדירו כ"רבנן".

6.

הלכה ביחס למחלוקת השלישית - לעיל בסעיף 3:

רמב"ם הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ד:

היה הוא רוצה ללמוד תורה ויש לו בן ללמוד תורה הוא קודם לבנו,
ואם היה בנו נבון ומשכיל להבין מה שילמוד יותר ממנו בנו קודם, ד
ואף על פי שבנו קודם לא יבטל הוא,
שכשם שמצוה עליו ללמד את בנו כך הוא מצווה ללמד עצמו.

6.1

כסף משנה הלכות תלמוד תורה פרק א הלכה ד:

[ד] היה רוצה ללמוד ויש לו בן וכו'. פ"ק דקדושין (דף כ"ט)
ת"ר הוא ללמוד ובנו ללמוד הוא קודם לבנו
ר' יהודה אומר אם בנו למודו מתקיים בידו בנו קודמו
כי הא דר' יעקב בריה דרב אחא בר יעקב שדריה אבוה לקמיה דאביי כי אתא חזייה דלא מחדדן שמעתתיה אמר ליה אנא עדיפנא מינך תיב את ואיזיל אנא כלומר דהכא עסקינן בשצריך אחד מהם לטרוח אחר מזונות שניהם.

ופסק רבינו כר' יהודה


כאן הרמב"ם פוסק כרבי יהודה ולא כ"תנא קמא" [="רבנן"]!

6.2

והנימוק:

דהא עבד רב אחא עובדא כוותיה והקדים בנו לו אי לאו דחזא דלא מחדדן שמעתתיה.

אמורא נהג הלכה למעשה כרבי יהודה ולכן הלכה כרבי יהודה.

6.3

ומדוע באמת האמורא נהג כרבי יהודה?


וטעמא דעבד כוותיה

6.4

הסבר ראשון:

אי משום דס"ל דהלכה כמותו

האמורא פוסק כמותו.
מכאן ברור, שאמורא רשאי לפסוק במחלוקת תנאים גם בניגוד לכללי הפסיקה שמתייחסים לאופן ההכרעה באותה מחלוקת - בסוגייתנו: שהלכה כתנא קמא נגד רבי יהודה.

6.5

הסבר שני:

או דס"ל דלא בא אלא לפרש דברי ת"ק...

במחלוקת השלישית בסוגייתנו רבי יהודה באמת לא חולק על תנא קמא אלא הוא מפרש את דברי תנא קמא, וממילא לא מדובר כלל בשימוש בכלל פסיקתי כל שהוא.

7.

יתכן שההסבר בסעיף 6.5 לא מקבל את העיקרון שבסעיף 6.4

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר