סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

הלכה כרבי יוסי

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

קידושין ו ע"א

 

גופא: היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה, ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש,
רבי יוסי אומר: דיו,
ר' יהודה אומר: צריך לפרש. .

 

1

גופא: היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה, ונתן לה גיטה וקידושיה ולא פירש,
רבי יוסי אומר: דיו,
ר' יהודה אומר: צריך לפרש.

2.

אמר רב יהודה אמר שמואל: והוא שעסוקין באותו ענין.
וכן אמר ר"א א"ר אושעיא: והוא שעסוקין באותו ענין.

בפשטות שתי הדעות הנ"ל זהות לגבי ההסבר לשיטת רבי יוסי.

3.

כתנאי;
רבי אומר: והוא שעסוקין באותו ענין,
ר' אלעזר בר ר"ש אומר: אע"פ שאין עסוקין באותו ענין.

מחלוקת התנאים היא אליבא דעת רבי יוסי בברייתא לעיל בסעיף 1.

3.1
דעת האמוראים בסעיף 2 מתאימה לדעת "רבי" בברייתא שבסעיף 3. כלומר, הביטוי "כתנאי" משמעו, שדעת האמורא - גם אם לא מצינו מי שחולק עליו - היא כדעת אחת הדעות המחלוקת תנאים.

4.
יש דעה בפרשנים שהמחלוקת בסעיף 3 היא כמחלוקת התנאים בסעיף 1 [ראה "שוטנשטיין", הערה 22].
לפי זה, הביטוי "כתנאי" משמעותו דומה לביטוי של "הני תנאי כהני תנאי".

5.
הגמרא מקשה על רבי שמעון ברבי אלעזר [לעיל בסעיף 3]:

ואי לאו דעסוקין באותו ענין, מנא ידעה מאי קאמר לה?

6.
הגמרא מיישבת:

אמר אביי: מענין לענין באותו ענין.

7.
הגמרא פוסקת:

אמר רב הונא אמר שמואל: הלכה כר' יוסי.

לפי ההסבר לעיל בסעיף 3 קשה, שהרי יש מחלוקת בהסבר דינו של רבי יוסי, וכיצד נפסק בזה?

8.
אבל לפי ההסבר לעיל בסעיף 4 שרבי שמעון בן אלעזר סובר כרבי יוסי ו"רבי" סובר כרבי יהודה" ברור שהפסק הוא שהלכה כרבי יוסי.

8.1
אלא שיש לשאול, הרי כבר מראשית תקופת האמוראים היה ידוע הכלל, שהלכה כרבי יוסי נגד תנא שחולק עליו, ומה בא רב הונא בשם שמואל לחדש בכך שפסק כרבי יוסי.

8.2
ונראה לי ליישב בפשטות, הרי "רבי" סובר כרבי יהודה ולא כרבי יוסי, ובמחלוקת בין "רבי" ורבי שמעון בן אלעזר יש לפסוק כרבי על פי הכלל של "הלכה כרבי מחברו" - וממילא לא כרבי יוסי.
לכן בא רב הונא בשם שמואל ליידענו שהלכה כרבי יוסי וכרבי שמעון בן אלעזר, ולא כ"רבי" [שהיה תלמידו של רבי יוסי] ורבי יהודה.

9.


א"ל רב יימר לרב אשי, ואלא הא דאמר רב יהודה אמר שמואל: כל שאינו יודע בטיב גיטין וקידושין לא יהא לו עסק עמהם, אפילו לא שמיע ליה הא דרב הונא אמר שמואל? א"ל: אין הכי נמי.

הביטוי "לא שמיע ליה הא" - 5 מופעים בש"ס.

9.1
למה דווקא בהלכה זו נאמר ביטוי זה?

9.2
לפי דברינו לעיל בסעיף 8.2 אולי כוונת רב אשי לומר שיש כאן חידוש מיוחד, שהלכה כרבי יוסי נגד "רבי" עורך המשנה.

9.3
אולי הלכה כרבי יוסי לא בגלל הנ"ל, אלא בגלל שהאמוראים - לעיל בסעיף 2 - הסבירו את שיטתו של רבי יוסי. 

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר