סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

והלכתא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין פט ע"ב

 

אמר רב אשי: כל קלא דלא איתחזק בבי דינא לאו קלא הוא.
וא"ר אשי: כל קלא דבתר נישואין לא חיישינן ליה,
הא דבתר אירוסין חיישינן ליה.
רב חביבא אמר: אפילו דבתר אירוסין נמי לא חיישינן ליה.
והלכתא: לא חיישינן ליה. 

1.

רמב"ם הלכות גירושין פרק י הלכה כ:

מי שהוחזקה אשת איש בין מן הנשואין בין מן האירוסין ויצא שמה בעיר מגורשת, אפילו רוב העיר או כולן מעבירין קול שנתגרשה אין חוששין לה והרי זו בחזקתה, אבל אם יצא שמה בעיר מקודשת והוחזק הקול בבית דין שהרי היא מקודשת בספק כמו שבארנו ואחר כך יצא עליה קול שנתגרשה מאותן הקידושין הרי זו מגורשת, שקול אסרה וקול התירה.

השגת הראב"ד:

יצא עליה קול שנתגרשה מאותן הקידושין הרי זו מגורשת שקול אסרה וקול התירה. א"א לא נראה כן בגמרא אלא כשיצאו ב' הקולות יחד מפני שהוא קול ושוברו עמו.

בפשטות, הרמב"ם מכריע כמסקנת ה"והלכתא".

2.

ה"והלכתא" פוסקת כרב חביבא נגד רב אשי.

2.1

ויש לשאול, הרי בפשטות רב חביבא היה בדור שאחרי רב אשי, והכלל הוא "הלכה כתבאי", וממילא יש לפסוק כרב חביבא, ומדוע צריך היה את הכרעת ה"והלכתא"?

2.2

אלא יש לומר, שיתכן לומר, שהכלל של הלכה כבתראי לא בהכרח תקף כאשר בא לחלוק על רב אשי עורך הגמרא.

2.3

אלא יש לומר, שאת הפסק של "והלכתא" כתבו הסבוראים, ובסמכותם היה לפסוק גם בניגוד לרב אשי - וממילא - כרב חביבא.

2.4

ראה גם ב"רבנן סבוראי" לרב זיני, עמוד 129, שמעיר שה"והלכתא" בסוגייתנו הוא לא מהתלמוד אלא פסק מאוחר מהסבוראים, אבל הוא לא מתייחס להערתנו.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר