הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
חזקיה ורבי יוחנן
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
גיטין פד ע"א
כיצד יעשה? יטלנו הימנה וכו'.
מאן תנא? אמר חזקיה, ר"ש בן אליעזר היא;
דתניא, ר"ש בן אלעזר אומר: עד שיטלנו הימנה, ויחזור ויתננו לה ויאמר לה הי גיטך.
ר' יוחנן אמר: אפילו תימא רבי, דילכון אמר: שאני הכא, הואיל וקנאתו ליפסל בו לכהונה.
1.
רש"י מסכת גיטין דף פד עמוד ב:
דילכון אמר - רב כהנא שהיה משלכם מבבל שעלה לא"י ללמוד תורה מרבי יוחנן כדאמרינן בהגוזל בתרא (ב"ק דף קיז:) ושאל ממנו הרבה דברים ועליו קא"ר יוחנן בכל דוכתי דילכון אמר.
משמע מרש"י, שרבי יוחנן השיב לחזקיה שמשמע מרב כהנא [שאף הוא - רב כהנא - עלה מבבל כמו חזקיה]
2.
תוספות מסכת גיטין דף פד עמוד ב:
רבי יוחנן אומר אפילו תימא רבי דילכון אמר - מתוך פירוש הקונטרס משמע דלחזקיה רבו היה אומר כן דעלה קאי לפי שרב כהנא היה מבבל וחזקיה גם הוא היה מבבל כדאמר בסוכה (סוכה דף כ. וסוכה דף מד.) עלו ר' חייא ובניו ויסדוה
כדברינו לעיל בסעיף 1.
3.
המשך דברי תוס':
ואין נראה לר"י דהא מסתמא כשפשט רב כהנא לר' יוחנן כמה ספיקות ששאל כדאמר בהגוזל בתרא (ב"ק דף קיז:) כבר נפטר חזקיה דאילו היה קיים לא היה שואל ספיקותיו ר' יוחנן מרב כהנא אלא מחזקיה שהיה רבו כדאמר באלו קשרים (שבת דף קיב:) דקא"ר יוחנן כבר שנית לנו סנדל
וגם רב כהנא לא היה מניח חזקיה ויושב לפני רבי יוחנן ור' יוחנן בעצמו לא היה בעל ישיבה בעוד שחזקיה קיים
רבי יוחנן היה תלמידו של חזקיה ולא יתכן שבסוגייתנו רי יוחנן ענה לחזקיה מה ששמע מרב כהנא שהיה תלמידו.
3.1
אלא נראה שלתלמידיו מבבל שהיו לפניו היה אומר ר' יוחנן דילכון אמר כך כמו שפירש ר"ת בקידושין בפ"ק (קידושין דף כט:) הא לן והא להו
לכן בסוגייתנו יש לומר שרבי יוחנן פנה לתלמידיו כדי לענות לדברי חזקיה רבו.
3.2
ואף על גב דבזבחים בפרק קדשי קדשים (זבחים דף נט.) אמר כי סליק רב כהנא אשכחיה לר"ש ברבי משמע שר"ש ברבי היה עדיין קיים והוא היה גדול ואפילו מר' חייא אביו של חזקיה דהא אגמריה ספר תהלים כדאמרינן בפ"ק דקידושין (דף לג.)
ואין נראה כלל שהיה מניח ר"ש ולומד לפני ר' יוחנן שר' יוחנן היה צריך לרב כהנא דאגמריה כל ספיקי דהוו ליה
משמע שם שרב כהנא היה גדול אף מרבי חייא שהיה אביו של חזקיה [וכיצד היה תלמידו של רבי יוחנן?]
3.3
מסקנת תוס':
אלא י"ל דשני פעמים עלה רב כהנא לארץ ישראל.
רב כהנא עלה פעמיים לארץ ישראל - והאריך ימים! [אבל לא ברור לי כיצד עונה על מה שנאמר לעיל בסוף סעיף 3.2.]
3.4
דברי תוס' מבוארים יותר:
תוספות מסכת סוכה דף מד עמוד א:
... והקשה רבינו תם אטו מי לא אשכחן פ' הבונה (שבת דף קד. ושם) גבי מנצפ"ך שכחום וחזרו ויסדום ולא פריך הכי
... ופי' שם בקונט' דר' חייא ובניו עלו מבבל כדאמרינן לעיל בסוף פ"ק (דף כ.) וחזקיה בנו של ר' חייא היה וא"ל ר' יוחנן אחד משלכם דהוא רב כהנא שעלה מבבל כמותו אומר דאתיא אפי' כר'
וקשה והלא חזקיה רבו של ר' יוחנן היה כדמוכח פרק אלו קשרים (שבת דף קיב:)
וכשעלה רב כהנא היה ר' יוחנן ראש ישיבה כדמוכח בהגוזל בתרא (ב"ק דף קיז.) וזקן גדול היה דמסרחו ליה גביניה
וסתמא לא היה ר' יוחנן ראש ישיבה כל ימי חזקיה רבו
ואף על גב דאשכחן בהקומץ רבה (מנחות דף כג: ושם) דכשעלה רב כהנא אשכחינהו לבני ר' חייא דיתבי וקאמרי עשרון שחלקו והניחו בביסא ונגע טבול יום באחת מהן מהו
שמא פעמיים עלה אחת בימי חזקיה ואחת בימי ר' יוחנן כששאל ממנו ר' יוחנן כל ספיקי דה"ל
4.
ואולי יש לומר שהיו כמה חכמים בשם רב כהנא:
תוספות רי"ד מסכת קידושין דף ח עמוד א:
דרב כהנא שקל סודרא מבי פדיון הבן. קשיא לי דהכא מוכח דהוה כהן ובפ' הזרוע אמרי' רב כהנא אכיל בעבור אשתו אלמא לא כהן הוה.
וי"ל דתרי רב כהנא הוו
חד בימי רב ורבי יוחנן
וחד בימי רב אשי הראשון היה כהן:
אבל לא פותר את השאלה בסוגייתנו כי לא יתכן שמדובר ברב כהנא שחי בימי רב אשי.
5.
אבל יש כמה חכמים שנקרא בשם "רב כהנא".
ראה "אטלס עץ חיים", כרך ד, עמודים 243-244.
א. תלמיד חבר של רב – דור ראשון
ב. תלמיד של רב – דור שני
ג. תלמיד של רבה – דור רביעי
ד. תלמיד של רבא – דור חמישי
ה. תלמיד של רב אשי – דור שביעי
5.1
לפי זה אפשר לומר שרב כהנא שרש"י מדבר עליו הוא רב כהנא ב - תלמיד של רב [ורבי יוחנן] בדור השני.
ורב כנהא שתוס' מדבר עליו הוא רב כהנא א - בדור הראשון.
