סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

מאי קא משמע לן? תנינא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין עא ע"א


אמר רב כהנא אמר רב: חרש שיכול לדבר מתוך הכתב, כותבין ונותנין גט לאשתו.
אמר רב יוסף: מאי קא משמע לן? תנינא: נשתתק, ואמרו לו נכתוב גט לאשתך והרכין בראשו, בודקין אותו שלשה פעמים, אם אמר על לאו לאו ועל הן הן - הרי אלו יכתבו ויתנו!
אמר ליה רבי זירא: אלם קאמרת? שאני אלם, דתניא: מדבר ואינו שומע - זהו חרש, שומע ואינו מדבר - זהו אלם, וזה וזה הרי הן כפקחין לכל דבריהם. 

1.

רב יוסף מקשה על דברי רב כהנא שאמר בשם רב. הקושיה איננה על עצם התוכן של דברי רב, אלא, להיפך, הקושיה היא קושיית ייתור, כלומר, דברי רב מיותרים מפני שהם נלמדים ממשנתנו.

2.

יד מלאכי כללי התלמוד כלל סא:

אף אנן נמי תנינא, קאמר כשאמורא חד מייתי סיעתא לדברי אמורא אחרינא
וכאן הבן שואל למה זה לפעמים פריך מאי קמ"ל תנינא
ופעמים מייתי סיעתא למלתיה וקאמר אף אנן נמי תנינא

הוא שואל: מדוע - בהתאמה לסוגייתנו - רב יוסף לא אומר "אף אנן נמי תנינא", כלומר, מביא הוכחה ממשנתנו לדברי רב.

2.1

והוא מחדד:

דכיון דאין דרך האמורא להשמיענו דין שכבר נשנה במתני' מן הראוי היה דלעולם לא לימא אף אנן נמי תנינא
רק בכל המקומות הוה לן לאקשויי מאי קמ"ל תנינא

עדיף באמת הניסוח כבסוגייתנו, מפני שאין דרך אמורא להשמיענו דין שכבר נשנה במשנה.

3.

הוא מרחיב את ההסבר:

והתשובה לזה הוא שכשבמשנה נשנה בפירוש אותו הדין שהשמיענו האמורא אז רגיל הש"ס לאקשויי מאי קמ"ל וכו' דכיון שהאמורא צריך שיהיה בקי בכל המשניות אין לו להשמיענו דין שבא בפירוש במשנה

אם דינו של האמורא נאמר במפורש במשנה אז תישאל השאלה "מאי קמ"ל תנינא".

3.1

אבל:

אבל כשהדין יוצא מתוך דקדוק דברי המשנה ולא בא הדבר מפורש לגמרי רק שהמסייע הכריח כן מכח איזה קושיא או דיוק אז לא יצדק כלל להקשות עליו מאי קמ"ל תנינא שאין האמורא מחוייב להעלות על דעתו כל דקדוקי ופרטי הדינים היוצאים מן המשנה
אבל יתכן שפיר אז למימר אף אנן נמי תנינא וכלומר יש לי להביא סיוע לדבריך מדקדוקי דברי המשנה כן נלע"ד אחרי שדקדקתי בכמה מקומות בגמרא בשתי לשונות אלו

אם הדין הנלמד מהמשנה הוא רק מתוך דיוק מדברי המשנה אזי לא מקשים מכך על האמורא בנוסח של "מאי קמ"ל תנינא", אלא להיפך, מביאים מאותה משנה סיוע לדברי האמורא.

3.2

הוא מביא אסמכתאות לדבריו:

וכגון זה כתבו רש"י והתוס' בפ"ב דחולין [חולין דף לא א'] דלא פרכינן הא תנינא חדא זימנא במילתא דאתיא מדיוקי
והיינו טעמא כדכתיבנא דכיון שלא בא מפורש במתניתין אין זה כפל ועל כגון דא רגיל תלמודא לתרוצי ולמימר פלוני דיוקא דמתני' אתאי לאשמועינן עיין שבת דף לז ב' ושבועות דף כט ב',

3.3

הוא מביא מקרה חריג לדבריו בסעיף 3.1:

ומצאתי מחודש בעירובין דף פה ב' דמקשה מאי קמ"ל תנינא ומדיוקא מייתי לה ועיין הליכות אלי כלל תקי"ג:

4.

בסוגייתנו קושיית רב יוסף היא מתוך "דיוק" בדברי משנתנו - לומדים דין חרש מדין אלם - ובכל זאת הניסוח הוא "מאי קמ"ל תנינא", ולא מתאים לכל הסעיפים לעיל 2-3.3, אלא אם נאמר שמדובר בחריג וכבסעיף 3.3.

5.

אבל באמת יש לומר דבר חדש, הרי בסוגייתנו רבי זירא דחה את ההשוואה [=הקושיה] מהמשנה לדינו של רב, ובזה הוא למעשה מיישב את קושיית רב יוסף על רב, ואחר כך רבי זירא עצמו מקשה על רב קושיה אחרת:


...אמר ר' זירא: אי קשיא לי הא קשיא לי,
דתניא: +ויקרא ה'+ אם לא יגיד - פרט לאלם שאינו יכול להגיד; אמאי? הא יכול להגיד מתוך הכתב!...

5.1

לכן נראה לי לחדש, שגם רב יוסף פתח בניסוח של קושיה על רב כי הוא ידע שגם לרבי זירא יש קושיה נפרדת על רב - ובזה מיושבת הערתנו לעיל בסעיף 4.

5.2

הערה:

הביטוי "אי קשיא לי הא קשיא לי" - שמובא אחרי יישוב שאלה קודמת - מובא בש"ס 7 פעמים. 4 פעמים על ידי רבי זירא, ופעמיים על ידי רבא, ופעם אחת על ידי רב פפא.



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר