הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

תרופות חז"ל

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין סט ע"א-ע"ב

לדמא דאתי מנחירא - ליתי גברא כהן דשמיה לוי, וליכתוב ליה לוי למפרע.
ואי לא, ליתי איניש מעלמא, וניכתוב ליה אנא פפי שילא בר סומקי למפרע. ואי לא, ניכתוב ליה הכי טעם דלי במי כסף טעם דלי במי פגם. ואי לא, ליתי עיקרא דאספסתא ואשלא דפורייא עתיקא, וקורטסא ומוריקי וסומקא דלוליבא, ונקלינהו בהדי הדדי, וליתי גבבא דעמרא וניגדול תרתי פתילתא, ולטמיש בחלא וניגדבל בקיטמא הדין, וניתיב בנחיריה. ואי לא, ליחזי אמת המים דאזלת ממזרח כלפי מערב, ונפסע וניקום חד כרעא להאי גיסא וחד כרעא להאי גיסא, ונישקול טינא בידיה דימינא מתותי כרעא דשמאליה, ובידיה דשמאלא מתותי כרעא דימיניה, וניגדול תרתי פתילתא דעמרא וניטמיש בטינא, וניתיב בנחיריה. ואי לא, ליתיב תותי מרזבא ונייתו מיא ולישדו עליה...

1.
כל הדף עוסק בתרופות למחלות שונות.

2.
הפרשנים עוסקים בהרחבה האם ניתן לסמוך בימינו על תרופות [מוזרות] אלה, או לא, בגלל ש"השתנות הטבעים", והאם בכלל אי פעם הם כן הועילו.

2.1
אומר המהרש"א:

שאין התלמוד חסר מכל החכמות, כי לכל חולי תמצא בו רפואה שלימה ואמתית למבינים לשונם, ואל יאמר המלעיג על חכמי התלמוד שהיו חסרים מחכמת הרפואה'.

3.
ועל פי קטנותי נראה לי לומר, שדברי חז"ל קדושים המה, ולתרופות המנויות בגמרא יש ערך סגולי-רוחני ואין כוונת הגמרא לתת לכל המחלות המנויות בדף מרשם רפואי ממשי.

3.1
אמנם מהפוסקים משמע שלכמה תרופות בסוגיה יש להתייחס כאל מרשם רפואי ביצועי.

ראה למשל, ב"דף על הדף" בקשר לעזא שלא מצאו לה טחול,

וכן:
חשוקי חמד גיטין דף סט עמוד ב:

וכמה דאפשר נפקא לא ניכול דמפריק
חולה הסובל מיסורים האם מותר לתת לו תרופה להרגעה המקצרת את חייו
שאלה. חולה הנמצא בסוף חייו, וסובל מיסורים קשים ביותר, שעל פי דרכי הרפואה אין להם מרפא, האם מותר לתת לו תרופות להרגעת היסורים אלא שלדעת הרופאים מקצרים את חייו...

4.
ולענ"ד נראה לי לחדש:

בדף סז הגמרא התחילה בנושא של גט שניתן על ידי מי שחולה ב"קורדייקוס" [שד שהשתלט עליו; מחלת נפש מסויימת?].

4.1
בהמשך - בדף סח - הגמרא מתארת את בניית המקדש על ידי שלמה המלך שנזקק לשמיר שהיה בידי אבי-ראש השדים - אשמדי.

4.2
ובדף סט - סוגייתנו - הגמרא חוזרת לדון במיני מחלות ובתרופתם.

4.3
מעניין שהגמרא לא דנה לגבי כל המחלות שמוזכרות בדף סט אם מי שחולה בהם נחשב כבר דעת שיכול לתת גט לאשתו.

4.4
הקשר בין כל הסוגיות לעיל בא ללמדנו, שגם דברים רעים [שד; מחלה] יכולים להועיל לעלייה בקודש - בניית המקדש; להתפלל לה' בעת צרה-מחלה.

5.
ראוי לציין שרוב רובה של סוגייתנו נאמרה על ידי "סתמא דגמרא", והאמוראים הבולטים שמוזכרים בה שייכים ל"עורכי הגמרא": רב אשי; רבינא; רב אחא מדיפתי, ורב אחא בריה דרבא.
עובדה זו מעידה כנראה על כך שכל ענייני המחלות והתרופות שובצו בגמרא על ידי עורכי הגמרא בכוונה מתוכננת שלא ברורה לנו די צרכה.