|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
ולא יהיב ליה אלא לתרנגולא ברא דמהימן ליה אשבועתיה – דוכיפת
"... אמר ליה: לא קא בעינא מינך מידי, בעינא דאיבנייה לבית המקדש וקא מיבעי לי שמירא, אמר ליה: לדידי לא מסיר לי, לשרא דימא מסיר ליה, ולא יהיב ליה אלא לתרנגולא ברא דמהימן ליה אשבועתיה. ומאי עבד ביה? ממטי ליה לטורי דלית בהו ישוב, ומנח לה אשינא דטורא ופקע טורא, ומנקיט מייתי ביזרני מאילני ושדי התם והוי ישוב. והיינו דמתרגמינן: נגר טורא. בדקו קינא דתרנגולא ברא דאית ליה בני, וחפויה לקיניה זוגיתא חיורתי. כי אתא בעי למיעל ולא מצי, אזל אייתי שמירא ואותביה עלויה, רמא ביה קלא שדייה, שקליה, אזל חנק נפשיה אשבועתיה" (גיטין, סח ע"ב).
פירוש: אָמַר לֵיהּ [לו]: לָא קָא בָּעֵינָא מִינָּךְ מִידֵי [אין אני רוצה ממך דבר], בָּעֵינָא דְּאִיבְנִיֵּיהּ [רוצה אני שאבנה] את בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְקָא מִיבָּעֵי [ונצרך] לִי לשם כך שָׁמִירָא [שמיר]. אָמַר לֵיהּ [לו]: לְדִידִי [לעצמי] לֹא מְסִיר [מסוּר] לִי, לְשָׂרָא דְּיַמָּא מְסִיר לֵיהּ [לשר הים הוא מסור לו], וְלָא יָהֵיב לֵיהּ [נותן אותו] אֶלָּא לְתַרְנְגוֹלָא בָּרָא דִּמְהֵימַן לֵיהּ אַשְּׁבוּעֲתֵיהּ [לתרנגול הבר שהוא נאמן לו בשבועתו] שיחזירהו, וּמַאי עָבַד בֵּיהּ [ומה עושה בו] תרנגול הבר? מַמְטֵי לֵיהּ לְטוּרֵי דְּלֵית בְּהוּ [מביא אותו להרים שאין בהם] יִשּׁוּב, וּמַנַּח לָהּ אַשִּׁינָּא דְּטוּרָא [ושם אותו את השמיר על שן הסלע] וּפָקַע טוּרָא [וההר מתבקע], וּמַנְקֵיט מַיְיתֵי בִּיזְרָנֵי מֵאִילָנֵי וְשָׁדֵי הָתָם וְהָוֵי [ומביא זרעים מאילנות וזורק שם ונעשה] יִשּׁוּב. וְהַיְינוּ דִּמְתַרְגְּמִינַן [וזה שמתרגמים אנו]: "דוכיפת" = נַגָּר טוּרָא [חותך ההרים]. בָּדְקוּ ומצאו קִינָּא דְּתַרְנְגוֹלָא בָּרָא דְּאִית לֵיהּ בְּנֵי [קן של תרנגול בר שיש לו בנים אפרוחים], וַחֲפוּיֵהּ לְקִינֵּיהּ זוּגִיתָא חִיוַּרְתֵּי [וחיפו את הקן בזכוכית לבנה, שקופה]. כִּי אֲתָא בָּעֵי לְמֵיעַל וְלָא מָצֵי [כאשר בא התרנגול רצה להיכנס ולא היה יכול], אֲזַל אַיְיתֵי שָׁמִירָא וְאוֹתְבֵיהּ עִלָּוֵיהּ [הלך הביא שמיר והושיב אותו עליו] שתיבקע הזכוכית, רְמָא בֵּיהּ קָלָא [הטיל בו שליחו של שלמה רגב אדמה], שָׁדְיֵיהּ [הפיל] העוף את השמיר, שְׁקַלֵיהּ [ולקח אותו] האיש, אֲזַל חֲנַק נַפְשֵׁיהּ אַשְּׁבוּעֲתֵיהּ [הלך תרנגול הבר וחנק את עצמו על שבועתו], כלומר, שלא היה נאמן בשבועתו, שלא החזיר את השמיר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
"תרנגולא ברא" או "נגר טורא" מזוהים כדוכיפת. ראו במאמר "דוכיפת שהודו כפות"
|
 |
 |
|
| תמונה 1. דוכיפת | תמונה 2. דוכיפת - נועצת מקור בקרקע |
רשימת מקורות:
מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 124-125.
הרב ד. כוכב, "דוכיפת" ב"פורטל הדף היומי". לקריאה לחץ כאן.
ז. עמר, מסורת העוף, נווה צוף תשס"ד, עמ' 308-312.
לעיון נוסף:
הרב ח. פוקס, 'הכל על סגולת הדוכיפת', ראו כאן.
א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.