הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

חיסורי מחסרא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין סו ע"א

מתני'. הבריא שאמר כתבו גט לאשתי - רצה לשחק בה.
מעשה בבריא אחד שאמר כתבו גט לאשתי, ועלה לראש הגג ונפל ומת,
אמר רשב"ג: אם מעצמו נפל - הרי זה גט, אם הרוח דחתו - אינו גט.
גמ'. מעשה לסתור?
חסורי מיחסרא והכי קתני: אם הוכיח סופו על תחילתו - הרי זה גט,
ומעשה נמי בבריא שאמר כתבו גט לאשתי, ועלה לראש הגג ונפל ומת,
ואמר רשב"ג: אם מעצמו נפל - הרי זה גט, אם הרוח דחתו - אינו גט.

1.
הגמרא מקשה, שמהרישא של המשנה משמע שאם אדם בריא אמר "כתבו גט לאשתי" [ולא הוסיף "תנו"] לא יתנו לה גט, והמשנה מביאה "מעשה" שבמקרה מסויים כן יתנו לה גט.

2.
מקשה הגמרא "מעשה לסתור". כלומר, הביטוי "מעשה" במשנה תמיד בא להביא הוכחה להלכה שמובאת שלפניו, ואילו במשנתנו להיפך, ה"מעשה" ממעט מהדין שנאמר לפניו.

3.
אמנם יש לציין שה"מעשה" לא ממש סותר את הדין שלפניו אלא רק מצמצם ומגביל אותו.

4.
עונה הגמרא "חיסורי מחסרא". כוונת הגמרא היא, שבין המשפט ברישא לבין הביטוי "מעשה..." יש להוסיף משפט קישור שלמעשה הוא משפט ניגוד.

4.1
כלומר, בא לומר:

"אבל" יש מקרה שכן יהיה גט.

4.2
והגירסא המתוקנת במשנה תהיה [התיקון מובא בסוגריים כשהמלה "אבל" היא תוספת שלי]:

מתני'. הבריא שאמר כתבו גט לאשתי - רצה לשחק בה.

[אבל אם הוכיח סופו על תחילתו - הרי זה גט]

[ו] מעשה [נמי] בבריא אחד שאמר כתבו גט לאשתי, ועלה לראש הגג ונפל ומת,
אמר רשב"ג: אם מעצמו נפל - הרי זה גט, אם הרוח דחתו - אינו גט.