סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

גליון "עלים לתרופה"
המו"ל: מכון "אור הצפון" דחסידי בעלזא - אנטווערפן, בלגיה
גליון תתקצ"ט, מדור "עלי הדף"
מסכת גיטין
דף נו ע"ב

 

"כל המיצר לישראל נעשה ראש" - לתועלת מי, לישראל או לרשעים?

 

הן ידוע מאמרם ז"ל במכילתין (נו ע"ב): "כל המיצר לישראל נעשה ראש". ביאורים שונים נאמרו בו, יש אשר עולה מהם שזה נעשה לתועלת בני ישראל, ויש מבארים שזה לתועלת מפלתם של האומות, או בכדי לתת להם מתן שכרם. ונסדרם בע"ה:

יש מפרשים שזה לתועלת בני ישראל, כפי שמצינו כלפי הכשדיים, אומה שפלה, וסיבב הקב"ה שכל העולם כולו נכבש תחת נבוכדנצר הרשע, ואמרו בגמרא (חגיגה יג:): "כל כך למה, שלא יאמרו אומות העולם ביד אומה שפלה מסר הקב"ה את בניו", והשוו שם התוס' (ד"ה שלא) את המאמר שלפנינו - "כל המיצר לישראל נעשה ראש", והיינו שרוצה לומר, שנבוכדנצר "כבר נעשה ראש קודם שמיצר להם".

רעיון נוסף בזה מביא הגאון החיד"א ('כסא דוד' דרוש י לשבת זכור; 'מדבר קדמות' מע' כ אות ז; מע' ל אות יא) בשם הגאון רבי שלמה אלגאזי זצ"ל: "לפי שהבחירה נתונה ביד האדם שיוכל להרוג חבירו אף שלא נגזר מלמעלה, כי אם תתבטל הבחירה תתבטל התורה בכללה, והקב"ה רואה גוי המצר לישראל ודואג כביכול פן הצורר יאבד נפשות ישראל, לכן עושה אותו לראש שיהיה מלך, ונאמר (משלי כא, א) 'פלגי מים לב מלך ביד ה'', רצ"ל, שהמלך אין לו בחירה, רק לבו ביד ה', אל כל אשר יחפוץ יטנו, ואז יהיה מוכרח לעשות טובה עם ישראל". ומפרש בזה הרחיד"א הפסוק (איכה א, ח): "עבדים משלו בנים פורק אין מידם", כלומר, כאשר 'עבדים משלו בנו', אשר יש להם בחירה, אזי 'פורק אין מידם', כי בידם לעשות כרצונם וכבחירתם.

תועלת נוספת בזה לבני ישראל מצינו ב'בן יהוידע' (סנהדרין קד:), דהנה "אמרו רז"ל (פסחים פז:) 'צדקה עשה הקב"ה עם ישראל שפזרם במלכיות', שאם היו גולין כולם אצל מלך אחד היה הורג אותם, אך עתה שיש מן ישראל אצל מלכים אחרים חושש ההורג דקרו ליה מלכותא קטיעתא, ולכך אינו הורג היהודים אשר במלכותו. ואם היה זה המלך שגלו אצלו קטן ושפל, לא היה חושש פן קרו ליה מלכותא קטיעתא, יען כי הוא אינו מלך חשוב כל כך שיקפיד בזה, ולכן נעשה ראש גדול המלכים, דאז אם יהרוג הכל וקורין אותו מלכתא קטיעתא יקפיד בכך מאד לפי כבוד מלכותו".

מאידך, מצינו מפרשים שזה לתועלת מפלת האומות. כן מפרש ה'כלי יקר' את הפסוק (בשלח טו, ט): "אמר אויב ארדוף אשיג אחלק שלל תמלאנו נפשי", כי "פרעה חשב לעשות לישראל ע"ד שנאמר (איוב יב, כג) 'משגיא לגוים ויאבדם'... כי בנוהג שבעולם שהרוצה להפיל את חבירו לארץ כל עוד שמגביהו ביותר תגדל נפילתו, כי אינו דומה הנופל ממקום גבוה לנופל ממקום נמוך, כמ"ש (איכה ב, א) 'השליך משמים ארץ תפארת ישראל', מאיגרא רמא לבירא עמיקתא, כמשל במלך אחד שמרד בו איש מן הכפר דל ונבזה, מה עשה המלך, העשירו והגדילו עד כי גדל מאד, ותמהו עבדיו על זה, ואחר שעמד במעלתו כמה שנים עשה בו נקמה והרגו עם כל בני ביתו ולקח את כל אשר לו ולא השאיר לו שריד ופליט, כי אז היתה הנקמה גלויה ומפורסמת יותר מאילו היה הורגו בעוד שהיה שפל אנשים ואין לו מכיר. כך אמר פרעה, מה נקמה היא זו שאתנקם מן העבדים שהיו עסוקים בחומר ולבנים וידל ישראל מאד, אלא אדרבה אחלק להם שלל משלי ומשל עמי על ידי שישאילום כלי כסף וזהב ושמלות, ועי"ז יהיו ספונים וחשובים. וזהו שנאמר: 'אמר אויב ארדוף' ו'אשיג' אותם כי יבא יומם, אבל לא עכשיו מיד, אלא תחילה 'אחלק' להם 'שלל' משלי, וכאשר תמלאנו נפשי שימלא נפשי אותו כל טוב ויהיה שקט ושאנן בהיכלו, אז 'אריק חרבי ותורישמו ידי', כדי שתהיה גלויה ומפורסמת הנקמה שאעשה בהם על שמרדו בי והביאו עשר מכות על מצרים..., ועל פי דרכינו יתבאר ג"כ מה שאמרו ז"ל: 'כל המיצר לישראל נעשה ראש', והוא כדי להגדיל אחרי כן מפלתו".

דרך נוספת בזה דרך ה'יערות דבש' (ח"א דרוש ג), וז"ל: "אמרינן 'כל המיצר לישראל נעשה ראש', ופירוש במדרש הנעלם, הקב"ה לוחם בו בשביל ישראל, ואין כבוד של הקב"ה ללחום עם מלך שפל, ולכך מגביה ועולה, כמו שהיה בפרעה וסנחריב וכו', ונראה דזה פירוש הפסוק (עובדי' א, ה) 'אם בין כוכבים שים קנך משם אורידך', והיינו, כי הגובה שלך היה כדי להורידך משם, כי אין כבודי ללחום רק עם מלך גדול גבוה", וממשיך וכותב: "ולפי זה כי אמרינן 'כל המיצר לישראל נעשה ראש', כשרצון של הקב"ה ללחום עמו, אבל כשאין הקב"ה רוצה לפדות בניו אזי אין מגביהו", ומבאר בזה הפסוק (איכה ה, ח): "עבדים משלו בנו פורק אין מידם", כלומר, 'עבדים משלו בנו', וקשה לכאורה, כי הלא 'המיצר לישראל נעשה ראש', לכן ממשיך הפסוק: 'פורק אין מידם', כי עדיין לא הגיע זמן מפלתם, ואין אנו נפדים מהם, לכן אין הקב"ה מגביהם ונשארים 'עבדים'.

וב'עיון יעקב' (כאן) מצינו שזה נעשה בגלל מתן שכרן של האומות, וז"ל: "... לפי שע"י שמיצר לישראל הם חוזרים למוטב, וכדאיתא בפרק חלק (סנהדרין צז:) 'הקב"ה מעמיד להם מלך שגזירותיו קשים כהמן כדי להחזירם למוטב', ולפי שהוא הגורם לטובת ישראל, ואין הקב"ה מקפח שכר כל בריה, לפיכך נותן לו שכרו בעולם הזה שנעשה ראש".

ולסיום נביא שני ביאורים יקרים שכתב הג"ר אלחנן וואסערמאן זצ"ל (נדפסו ב'קובץ הערות', דוגמאות לביאור אגדות ע"ד הפשט סי' יב), וז"ל: "הטעם הפשוט בזה, כדי להכניע לבן של ישראל, ולא יבטחו על משענת קנה רצוץ עזרת שרי המלוכה, וכמו שאמרו מגילה (טו:) 'מה ראתה אסתר שזימנה את המן להמשתה, כדי שלא יאמרו ישראל אחות לנו בבית המלך'. עוד טעם אחר לזה, כי מטבע האדם שהוא חפץ לראות במפלתו של אויבו, ואם רואה ההיפוך, כי שונאו מתרומם ומתנשא הוא מצטער מזה, וא"כ כשהמיצר לישראל נעשה ראש, הצער מזה עולה בחשבון הצרות אשר היו ראויין לבוא, ועל ידי זה הצרות מתמעטין מכפי שהיה צריך להיות לפי הדין של מעלה".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר