הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
שושלת רבן גמליאל
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
גיטין נו ע"ב
נכנס בו רבי אליעזר מצד אחד ורבי יהושע מצד אחר...
... אמר ליה: תן לי יבנה וחכמיה,
ושושילתא דרבן גמליאל,
ואסוותא דמסיין ליה לרבי צדוק.
1.
משמע מסוגייתנו, שרבי יהושע ורבי אליעזר היו תלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי
2.
גם משמע מסוגייתנו שרבן גמליאל "סתם" הוא רבן גמליאל דיבנה - נכדו של רבן גמליאל הזקן שהיה נכדו של הלל הזקן.
בתנאי שנסביר שבקשת ריב"ז "ושושילתא דרבן גמליאל" הוא התכוון לרבן גמליאל שבדורו של ריב"ז
3.
מצד שני - ניתן לומר שרבי יוחנן בן זכאי ביקש לשמור על שושלת "רבן גמליאל" שהוא רבן גמליאל הזקן על ידי שהקיסר ישאיר בחיים את רבן גמליאל דיבנה.
3.1
לפי זה יוצא, שהשם "רבן גמליאל" בדברי רבי יוחנן בן זכאי מתייחס דווקא לרבן גמליאל הזקן - ראה בהמשך.
4.
איגרת רב שרירא גאון רבנן סבוראי אות פב:
הוא מונה את סדר הנשיאים:
4.1
דור ראשון: הלל הזקן
פב. וכיון שעלו עזרא וזרובבל מבבל והגולה עמהם ובנו בית המקדש, והוו שם ראשי סנהדרין כגון שמעון הצדיק ואנטיגנוס איש שוכו ושאר אותן הזוגות ורובן מבבל היו עולי',
והלל הזקן היה עולה עמהם מבבל, ואעפ"כ היו מרביצין תורה הכא, והוו להו ראשי גלות מבית דוד, אבל ריש מתיבתא וסנהדרין לא הות בהון, דהדא מלתא הוו אמרין דלא הוו אלא מן המקום אשר יבחר יי.
ועד דאפטר ר', בריש גלותא הוו נהיגין בבבל, ולא בראשי מתיבתא ונשיאים, דאנון ראשי סנהדרין בא"י הוו, כדמפרש באבות עד הלל ושמאי.
4.2
דור שני:
ובתרי' שמעון בנו
4.3
דור שלישי:
ובתריה רבן גמליאל הזקן בנו
4.4
דור רביעי:
ובתריה רבן שמעון בן גמליאל קמא דאקטיל קמי חרבן הבית ור' ישמעאל בן אלישע היה כהן גדול.
מדובר ברשב"ג הנהרג.
ואלין ד' דרי הוו בכלל הנהו ק' שני דאמרינן ביציאות השבת (טו, א), הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן בפני הבית מאה שנה.
4.5
דור חמישי:
איגרת רב שרירא גאון רבנן סבוראי אות פג:
פג. ובתר רשב"ג דאקטיל בהרוגי מלכות, הוה רבן יוחנן בן זכאי,
והוא הוה בעדן חרבן הבית ואפקוהו ליות אספסינוס קיסר וביקש ממנו שושלתא דרבן גמליאל ויבנה וחכמיה (גיטין דף נו, ב).
כד שקט רבן יוחנן בן זכאי ורבנן ביבנה, תקינו להו עשר תקנות דתנן (ר"ה דף כט, ב) משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי [וע"ש ראש השנה דף לא, ב].
4.6
ובתריה רבן גמליאל בנו של רשב"ג הזקן הנהרג עם עשרה הרוגי מלכות,
ואותו רבן גמליאל היה נשיא ביבנה ור' יהושע אב בית דין, וכיון דצעריה רבן גמליאל לר' יהושע תלתא זמני עברוה ואוקמוה לר' אלעזר בן עזריה דהוה עשיר והוה עשירי לעשרא הסופר, והדר פייסיה ואהדרוה לרבן גמליאל ולא עברוה לרבי אלעזר בן עזריה אלא רבן גמליאל תרתי שבתא ור' אלעזר בן עזריה חדא שבתא, כדמפרש בגמרא דתפלת השחר (ברכות דף כח, א).
4.7
דור שישי:
ובתריה רבן שמעון בנו היה נשיא,
4.8
דור שביעי:
ובתריה רבינו הקדוש בריה שהיה בצפורי ובית שערים (כתובות דף קג, ב).
עד כאן דברי "איגרת רב שרירא גאון.
4.9
ויש להוסיף שאחר כך היה רבן גמליאל - בנו של "רבי"
ואחר כך היה רבי יהודה נשיאה [א]...
5.
תוספות מסכת נדה דף ו עמוד ב:
בשפחתו של ר"ג - פירש רשב"ם דהיינו ר"ג הזקן דאמרינן בשילהי פ"ק דשבת ד' טו.) הלל ושמעון גמליאל ושמעון נהגו נשיאותן לפני הבית ק' שנה
ומיהו אין רגילות להזכיר סתם ר"ג אלא ר"ג הזקן
ויכול להיות שזהו ר"ג דיבנה חבירו של רבי אליעזר ורבי יהושע.
תוס' מסביר ש"רבן גמליאל" סתם בש"ס הוא רבן גמליאל דיבנה ורבן גמליאל הזקן תמיד מוזכר בשמו המלא "רבן גמליאל הזקן".
5.1
ולכן - אומר תוס' - שרבן גמליאל שמוזכר במסכת נדה הוא כנראה רבן גמליאל דיבנה.
5.2
ואילו הרשב"ם, לעיל - שם במסכת נדה, קובע ש"רבן גמליאל" שמוזכר שם בסוגיה - ללא תוספת "הזקן" - הוא רבן גמליאל הזקן.
5.1
ונראה לי לומר שאולי הרשב"ם מסכים עקרונית לדברי תוס', אלא שבמסכת נדה יתכן שמדובר ברבן גמליאל הזקן דווקא - למרות שלא מוזכר כך בגמרא - מפני שלא מדובר בהלכה שאמר אותו רבן גמליאל, אלא ב"סיפור" שקשור לשמו.
5.2
אולי אפשר לומר עוד, שיש הבדל בין רבן גמליאל שמוזכר במשניות - הוא רבן גמליאל דיבנה - לרבן גמליאל שמוזכר בברייתות שיתכן לפעמים שהוא רבן גמליאל הזקן [?].
5.3
אם אמנם ההסבר ברשב"ם הוא כדברינו, שאמנם תמיד רבן גמליאל הוא "רבן גמליאל דיבנה", ולפעמים הוא "רבן גמליאל הזקן" הרי שאפשר להסביר ענין זה על פי סוגייתנו - מסכת גיטין דף נז - שיתכן שהלכות שנאמרו על ידי רבן גמליאל הזקן נאמרו בש"ס - לפעמים - על ידי רבן גמליאל "סתם" ללא תוספת "הזקן" כדי שיווצר רושם שנאמרו על ידי רבן גמליאל דיבנה כדי לקיים ולהצדיק את בקשת רבי יוחנן בן זכאי לקיים את שושלת רבן גמליאל:
... אמר ליה: תן לי יבנה וחכמיה,
ושושילתא דרבן גמליאל,
