הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"חיסורי מחסרא"-"הכי נמי קאמר"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין נה ע"ב

ותנן: על חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים - שהיא מכפרת, מפני תיקון המזבח; בשלמא לעולא ניחא, 
אלא לרב יהודה איפכא מיבעי ליה! 
הכי נמי קאמר: לא נודעה - מכפרת, נודעה - אינה מכפרת, מפני תיקון המזבח.  

1.
לשון המשנה: "על חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים - שהיא מכפרת, מפני תיקון המזבח"

1.1
ואחרי התיקון בלשון המשנה - התוספת בסוגריים:

לא נודעה - מכפרת, [נודעה - אינה מכפרת] מפני תיקון המזבח.

כלומר הסיבה של "מפני תיקון המזבח" מוסבת על המקרה והדין של "נודעה אינה מכפרת"

1.2
תופעה זו ממש דומה ל"חיסורי מחסרא", ויוצא מכך שלכאורה משמעות הביטוי "הכי נמי קאמר" זהה למשמעות הביטוי "חיסורי מחסרא".

1.3
למעשה בכל מקרה בש"ס של חיסורי מחסרא" - כפי שהראינו כבר פעמים רבות - וגם כאן - יש להוסיף את מלת הניגוד "אבל" בין שני חלקי המשפט, ולפי זה התיקון המתאים - בסוגריים - הוא כך:

לא נודעה - מכפרת, [אבל נודעה - אינה מכפרת] מפני תיקון המזבח.

2.
חידושי הריטב"א מסכת גיטין דף נה עמוד ב:

בשלמא לעולא ניחא. פי' דתקון היה שזו [ש]מן הדין אינה מכפרת שתהא מכפרת [אלא לר"י] איפכא מבעי ליה דנודעת אינה מכפרת מפני תקון המזבח שלא יאמרו דהמזבח אוכל נבלות, ופריק הכי נמי קאמר

ובכלל הלשון דהכי קאמר דעל חטאת הגזולה שלא נודעה לרבים לחוד תקנו שהיא מכפרת מפני תקון המזבח נמצא דהתיקון הוא שנודעה אינה מכפרת,
והכל בכלל לשון המשנה, דלאו חסורי מיחסרא וכדפרישית.

הוא מדגיש שבסוגייתנו לא מדובר ב"חיסורי מחסרא", וממילא לא כלעיל בסעיף 1.2

3.
הסבר דברי הריטב"א:
הוא מסביר שהביטוי "מפני תיקון המזבח" מוסב באמת על המקרה הראשון - כבגירסה הבסיסית של המשנה "לא נודעה - מכפרת" - אלא שתיקון הגירסא מוסיף רק את המקרה השני ש"נודעה אינה מכפרת", שנובע מאותה תקנה עצמה!

3.1
לפי האמור לעיל בסעיף 3 אין צורך בתוספת מלת הניגוד "אבל" כלעיל בסוף סעיף 1.3, ולכן לפי הסברו לא מדובר בסוגייתנו ב"חיסורי מחסרא", אלא ב"הכי נמי קאמר"!