הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"חיסורי מחסרא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין נד ע"א

תא שמע: אכל תרומה טמאה - משלם חולין טהורין,
שילם חולין טמאים, מהו?
אמר סומכוס משום ר"מ: בשוגג - תשלומיו תשלומין,
במזיד - אין תשלומיו תשלומין,
וחכ"א: אחד זה ואחד זה - תשלומיו תשלומין, וחוזר ומשלם חולין טהורים;
והוינן בה, במזיד אמאי אין תשלומיו תשלומין? תבא עליו ברכה, דאכיל מיניה מידי דלא חזי ליה בימי טומאתו, וקא משלם ליה מידי דחזי ליה בימי טומאתו!
ואמר רבא, ואמרי לה כדי, חסורי מחסרא והכי קתני:
אכל תרומה טמאה - משלם כל דהו, אכל תרומה טהורה - משלם חולין טהורים, שילם חולין טמאין, מהו?
סומכוס אומר משום ר"מ: בשוגג - תשלומיו תשלומין, במזיד - אין תשלומיו תשלומין,
וחכ"א: אחד זה ואחד זה - תשלומיו תשלומין, וחוזר ומשלם חולין טהורין; 

הסבר:

1.
הגמרא מתקשה בהבנת הברייתא מסברא, ומיישבת על ידי "חסורי מחסרא":
בסוגריים מובאות התוספות של ה"חיסורי מחסרא":

תא שמע: אכל תרומה טמאה - [משלם כל דהו], [אכל תרומה טהורה] משלם חולין טהורין,

הגמרא מוסיפה דין אחרי המקרה הראשון, ומוסיפה מקרה אחר לפני הדין.

2.
כלומר, הדין במשנה "משלם חולין טהורין" לא מוסב על "אכל תרומה טמאה" - כבגירסא הראשונה בברייתא.

3.
כך בדרך כלל בכל "חיסורי מחסרא" בש"ס, אלא שכאן מוסיפים על הגירסא המקורית גם דין חדש וגם מקרה חדש,

4.
לפי כל הנ"ל יוצא, שבסופו של דבר יש להפריד בין שני חלקי המשפט על ידי תוספת המלה "אבל..." - אמנם בענייננו המלה "אבל" לא מוזכרת בפירוש על ידי הגמרא ב"תיקון" הגירסא, אבל היא משתמעת מפני ההנגדה בין המקרים והדינים המתאימים.