הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"הכי קתני" ו"איפוך"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
גיטין מו ע"ב
מפני תיקון העולם. מאי תיקון העולם איכא?
אמר רב ששת: ארישא.
רבינא אמר: לעולם אסיפא, והכי קתני: אין בזו מפני תיקון העולם.
... מתני'. המוציא את אשתו משום אילונית,
רבי יהודה אומר: לא יחזיר,
וחכמים אומרים: יחזיר.
נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו, והיא תובעת כתובתה,
אמר רבי יהודה: אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך.
גמ'. למימרא, דרבי יהודה חייש לקלקולא, ורבנן לא חיישי לקלקולא,
והא איפכא שמעינן להו!
דתנן: המוציא את אשתו משום שם רע - לא יחזיר,
ומשום נדר - לא יחזיר;
רבי יהודה אומר: כל נדר שידעו בו רבים - לא יחזיר, ושלא ידעו בו רבים - יחזיר;
אלמא, [רבנן חיישי לקלקולא], ורבי יהודה לא חייש לקלקולא!
אמר שמואל: איפוך.
והא מדקתני סיפא: נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו, והיא תובעת כתובתה, אמר ר' יהודה: אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך,
מכלל דרבי יהודה חייש לקלקולא!
הא נמי איפוך.
אביי אמר: לעולם לא תיפוך,
ור' יהודה בההיא סבר לה כר' מאיר וסבר לה כרבי אלעזר,
בצריך סבר לה כרבי אלעזר,
בשאינו צריך סבר לה כר' מאיר.
מבנה הסוגיה:
1.
ציטוט הסיפא של המשנה:
מפני תיקון העולם. מאי תיקון העולם איכא?
שואלת הגמרא: על איזה קטע במשנה מוסב הנימוק "מפני תיקון העולם".
2.
רב ששת מיישב:
אמר רב ששת: ארישא.
"מפני תיקון העולם" מוסב על הרישא.
הערה: פער דורות גדול ביו רב ששת לרבינא
3.
רבינא חולק על רב ששת:
רבינא אמר: לעולם אסיפא, והכי קתני: אין בזו מפני תיקון העולם.
הוא טוען ש"מפני תיקון העולם" מוסב על הסיפא אבל יש להוסיף מלת שלילה "אין בזו".
נראה, שמשמעות הביטוי "הכי קתני" כאן הוא כמו "חיסורי מחסרא", שהרי יש כאן תוספת מלה ואפילו מלת שלילה ש"הופכת" את משמעות המשפט במשנה.
הגמרא לא מכנה זאת כ"חיסורי מחסרא" כי לא דומה למה שכתבנו בדף זה על "חיסורי מחסרא" שמתאים למקרה שמוסיפים מקרה/דין - באופן של הנגדה - בין שני קטעים במשפט מסויים במשנה.
4.
יש לשאול האם המחלוקת בין רב ששת ורבינא נובעת ממסורות שונות אודות הגירסא המדוייקת במשנה, או מכח סברא עצמאית שלהם.
נראה לי שלא מדובר במחלוקת מסורות מכיוון שפער השנים בין רבינא לרב ששת הוא גדול.
5.
המשך הגמרא בנושא אחר:
... גמ'. למימרא, דרבי יהודה חייש לקלקולא, ורבנן לא חיישי לקלקולא,
והא איפכא שמעינן להו!
דתנן: המוציא את אשתו משום שם רע - לא יחזיר,
ומשום נדר - לא יחזיר;
רבי יהודה אומר: כל נדר שידעו בו רבים - לא יחזיר, ושלא ידעו בו רבים - יחזיר;
אלמא, [רבנן חיישי לקלקולא], ורבי יהודה לא חייש לקלקולא!
הגמרא מציגה סתירה לכאורה בין שיטת רבי יהודה במשנתנו לדבריו במשנה הקודמת.
6.
אמר שמואל: איפוך.
שמואל מיישב: יש להפוך את שמות החולקים במשנתנו.
6.1
ראה ב"מתיבתא", הערה יט, מדוע יש עדיפות להפוך את שמות החולקים במשנתנו ולא במשנה הקודמת.
7.
והא מדקתני סיפא: נישאת לאחר והיו לה בנים הימנו, והיא תובעת כתובתה, אמר ר' יהודה: אומר לה שתיקותיך יפה מדיבוריך,
מכלל דרבי יהודה חייש לקלקולא!
הגמרא מקשה: מוכח מדברי רבי יהודה בסיפא של משנתנו שלא כשיטת רבי יהודה לעיל בסעיף 6.
8.
עונה הגמרא [שמואל?]
הא נמי איפוך.
גם בסיפא יש לשנות את השם "רבי יהודה" ל"חכמים".
8.1
הביטוי "הא נמי איפוך" - מופע יחידאי בש"ס.
9.
תשובת אביי שלא כשמואל:
אביי אמר: לעולם לא תיפוך,
אין צורך להפוך את שיטות רבי יהודה וחכמים, ובאמת רבי יהודה חושש במשנתנו לקלקול האשה. כמו ההנחה הראשונה לעיל בסעיף 7.
10.
ואביי מסביר את דבריו:
ור' יהודה בההיא סבר לה כר' מאיר וסבר לה כרבי אלעזר,
בצריך סבר לה כרבי אלעזר,
בשאינו צריך סבר לה כר' מאיר.
11.
מכל הדברים לעיל משמע שאת ה"איפוך" אומרים אמוראים מכח סברא והכרח בפרטי הסוגיה ולא מכח מסורת!
11.1
ראה הערתנו לעיל בסעיף 4 לגבי הביטוי "הכי קתני".
12.
נדמה לי שלא מצינו בש"ס אחרי "חיסורי מחסרא" ואחרי "הכי קתני" שהגמרא מביאה חכם שחולק ואומר שלא מדובר ב"חיסורי מחסרא" או שלא מדובר בתיקון של "הכי קתני" - לעומת מה שראינו לעיל לגבי הביטוי "איפוך"!!
