סקר
איך אתה מתחיל את הסבב החדש?
בהתרגשות
כחלק משגרת היום
בתקוה שאתמיד
איך אפשר להפסיק?


 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"לישנא קמא" ו"לישנא בתרא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין מו ע"א


מתני'. המוציא את אשתו משום שם רע - לא יחזיר, משום נדר - לא יחזיר; 
רבי יהודה אומר: כל נדר שידעו בו רבים - לא יחזיר, ושלא ידעו בו רבים - יחזיר; 
ר"מ אומר: כל נדר שצריך חקירת חכם - לא יחזיר, ושאינו צריך חקירת חכם. יחזיר. 
א"ר אלעזר: לא אסרו זה אלא מפני זה. 
אמר ר' יוסי בר' יהודה: מעשה בצידן, באחד שאמר לאשתו קונם אם איני מגרשיך וגרשה, והתירו לו חכמים שיחזירנה, מפני תיקון העולם. 
גמ'. א"ר יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: והוא שאמר לה משום שם רע אני מוציאך,
משום נדר אני מוציאך, 
קסבר: טעמא מאי? משום קלקולא, 
אי אמר לה הכי - מצי מקלקל לה, 
ואי לא - לא מצי מקלקל לה. 
איכא דאמרי, אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: צריך שיאמר לה הוי יודעת שמשום שם רע אני מוציאך ומשום נדר אני מוציאך, 
קסבר: טעמא מאי? כדי שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים, הלכך צריך למימר לה הכי. 
תניא כלישנא קמא, 
ותניא כלישנא בתרא. 
תניא כלישנא קמא, 
א"ר מאיר: מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר? 
שמא תלך ותנשא לאחר ונמצאו דברים בדאין ויאמר אילו הייתי יודע שכן הוא, אפי' אם היו נותנים לי מאה מנה לא הייתי מגרשה, ונמצא גט בטל ובניה ממזרין, 
לפיכך אומרים לו: הוי יודע, שהמוציא את אשתו משום שם רע - לא יחזיר, ומשום נדר - לא יחזיר. 
תניא כלישנא בתרא, 
אמר רבי אלעזר ברבי יוסי: מפני מה אמרו המוציא את אשתו משום שם רע לא יחזיר ומשום נדר לא יחזיר? 
שלא יהו בנות ישראל פרוצות בעריות ובנדרים, 
לפיכך אומרים לו: אמור לה הוי יודעת שמשום שם רע אני מוציאך ומשום נדר אני מוציאך.  

1.

בתחילה הגמרא מכנה כל מסורת שנאמרה משמו של "רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן" בניסוח של:

איכא דאמרי, אמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן

2.

ואחר כך הגמרא מכנה את שתי המסורות של רב נחמן:

תניא כלישנא קמא, תניא כלישנא בתרא

3.

ראה מה שכתבתי על כך על מסכת פסחים דף מה:

מיספור הקטעים לפי הרצף לסוגייתנו - גיטין דף כו:

הגמרא מביאה שתי נוסחאות שונות של דברי רב יהודה בשם שמואל, הנוסחאות שונות [ואפילו "הפוכות"] בתוכנן וגם על מה כל אחת מהן מוסבת במשנה.

תניא כלישנא קמא, תניא כלישנא בתרא.

הגמרא מכנה כל אחת מהמסורות לעיל [כשהמסורת השניה הוגדרה כ"איכא דמתני"] ועכשיו כל אחת מהן מוגדרת כ"לישנא", "לישנא קמא" ו"לישנא בתרא". ויש לבחון מה ההבדל בין שני ביטויים אלה לבין הביטוי הנפוץ יותר "איכא דאמרי".

3.1

יש הבדל בין איכא דמתני לאיכא דאמרי?

4.

בדרך כלל הביטוי איכא דאמרי"מדבר על מסורת אחרת שהיתה בדיון – בדרך כלל מבחינת התוכן או מבחינת מסירת הדברים. ואילו הביטוי איכא דמתני משמעותו – בדרך כלל – שהתוכן דומה לתוכן הקודם אלא שהדברים מוסבים על משהו אחר [כמו על חלק אחר במשנה – סיפא"וכד'].
ולפעמים מדובר על השאלה מי מסר ההלכה.

5.

יש מחלוקת פוסקים גדולה האם בדרך כלל באיכא דאמרי פוסקים כלשון ראשון או כלשון שני.

רא"ש מסכת ראש השנה פרק ג:

ובהני תרי לישני דר' יוחנן ה"ג ורב אלפס ז"ל פסקו כלישנא קמא דר' יוחנן.
וכן פסק ר"י בכל מקום דבכל תרי לישני של תורה הלך אחר המחמיר.

אולי מדובר בשתי שיטות, לפי הרי"ף פוסקים [תמיד?] כלישנא קמא
ולפי ר"י - בשל תורה אחר המחמיר.

ואולי כוונתו שבסוגיה זו "לישנא קמא" היא זו שמחמירה בשל תורה.

5.1

וריב"א כתב דבכל דוכתא הלכה כ"לישנא קמא" שהוא דברי המרובין. אבל איכא דאמרי היינו י"א והן מועטין.

שיטת ריב"א: הכלל הוא שפוסקים תמיד כלישנא קמא כי היא זו שמבטאת דעת רבים ואילו האיכא דאמרי מבטא דעת מועטין.

5.2

לפי דבריו, האיכא דאמרי לא מבטא דעת יחיד דווקא, אלא דעת מועטין, ופוסקים לפי הרבים נגד המועטין. יש כאן הרחבה של הכלל  יחיד ורבים - הלכה כרבים.

5.3

כמו כן משמע מדבריו שמשמעות הביטוי איכא דאמרי זהה למשמעות הביטוי לישנא בתרא.

5.4

ור"י גיאות ז"ל כתב דכל היכא דאיכא תרי לישני הלכתא כלישנא בתרא
דבעל הגמרא [=עורך הגמרא] ראה דברי מי שישרו בעיניו וסידרן באחרונה לקבוע הלכה כההיא לישנא.

הוא סובר שכעיקרון תמיד פוסקים כלישנא בתרא כי כך משמע שפוסק בעל הגמרא [=עורך הגמרא].

5.5

ומיהו נראה דהכא לא דמיא לתרי לישני דעלמא משום דאורחא למימר ארישא תחילה ובתר הכי איכא דמתני לה אסיפא. הלכך ליכא למיקם עלה הי מנייהו דאחריתי וצריכין למיעבד לחומרא.

מדבריו יוצא שהביטוי איכא דמתני לא תלוי בהסברים לעיל:

6.

הקטע הנ"ל של הרא"ש יסודי [וקצר] ביותר בהבנת סוגיות גמרא שיש בהם כמה לשונות. בכל אופן הוא טוען שהביטוי "איכא דמתני..." לא מחייב שהלכה כמותו מפני שבדרך כלל מדובר על "איכא דמתני אסיפא", כלומר, שהגמרא מביאה דברי אמוראים שנסבו על הסיפא ולא על הרישא. וכיון שזה הגיוני שקודם מביאים הסבר [או מנסים להסביר] על הרישא ואחר כך על הסיפא אין מכאן הכרח שהלכה כאיכא דמתני [השני].

7.

הביטויים לישנא קמא ולישנא בתרא בסוגייתנו הכרחיים כי מדובר על אותו אמורא.

7.1

אמנם מצינו גם את הביטוי איכא דאמרי לגבי אותו אמורא, אבל בדרך כלל איכא דאמרי מובא כשמדובר בשני עניינים/הלכות או בשני חכמים שונים [וצ"ע].

7.2

כדאי לציין שלא מצינו בש"ס ביטוי בנוסח: "תניא כאיכא דאמרי"

8.

רמב"ם הלכות גירושין פרק י הלכה יב:

המוציא את אשתו משום שם רע או משום שהיא פרוצה בנדרים
אומרין לו הודיעה שמפני זה אתה מוציאה כדי לייסרה ודע אתה שאין אתה מחזירה לעולם,
ומפני מה המוציא את זו לא יחזירה לעולם, גזירה שמא תנשא לאחר ותעשה תשובה ותהיה צנועה תחתיו ויאמר הראשון אילו הייתי יודע שכן הוא לא הייתי מגרשה ונמצא כמגרש על תנאי ולא נתקיים שנמצא הגט בטל למפרע, לפיכך אומרים לו גמור בלבך לגרשה שאין זו חוזרת לך לעולם, ואם עבר והחזיר קודם שנתקדשה לאחר לא יוציא.

9.

מגיד משנה הלכות גירושין פרק י הלכה יב:

... ורבינו פסק כל"ב לחומרא דאפילו לא אמר משום ש"ר או מפני נדר לא יחזיר ופסק כלישנא קמא ג"כ דחייש לקלקולא כיון שאמר לה.
ואפשר שהוא מפרש דלישנא בתרא מוסיף על לישנא קמא להחמיר שאע"פ שלא א"ל לא יחזיר ומיהו כשא"ל ג"כ איכא משום קלקולא ולעולם לכולהו לישני כל היכא שאמר לה מפני מה מוציאה איכא למיחש לקילקולא.
... ובהלכות לא כתבו אלא לישנא קמא
וכתב הרמב"ן ז"ל והרשב"א ז"ל שסמכו על סוגיא זו דאתיא ללישנא קמא וכן הסכימו הם ז"ל.
ורבינו סבור דאם איתא דללישנא קמא בלחוד אתיא הוה להו לפרושי כי מקשו התם מדרבנן אדרבנן ולמימר הא ניחא ללישנא בתרא אלא ללישנא קמא מאי איכא למימר אלא משמע דלכולהו לישני קאמר דהא מתני' סתמא מיתניא לא שנא א"ל ול"ש לא א"ל. כנ"ל בדעת רבינו...

בלי להיכנס לתוכן דבריו בכל אופן בולט בדבריו שהוא לא מביא אף כלל לגבי הכרעה כללית ביו שתי לשונות וכמובא לעיל בסעיף 5.

9.1

ויש לומר שבמקרה שמוכח מתוכן הסוגיה כמי יש לפסוק אזי אין נזקקים לכללים שבסעיף 5 [?]

9.2
אבל אז יקשה [כך הערנו פעמים רבות במקרים דומים] מדוע עורך הגמרא השתמש בביטויים לישנא קמא ולישנא בתרא כנ"ל - לכאורה שלא לצורך.

9.3
ואולי לפי הרמב"ם המשמעות של לישנא קמא ו"ישנא בתרא בש"ס נועדה ליצור באמת ספק ולא כאיכא דאמרי.

9.4
ובאמת ביטוי הפתיחה של "תניא כלישנא קמא" ו"תניא כלישנא בתרא" מובא בש"ס רק ב 5 סוגיות בש"ס.



תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר