סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 


העולה מן הגזע שלו, ומן השרשים של בעל הקרקע – ניצני התחדשות

 

"הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו, הרי זה לא קנה קרקע רבי מאיר אומר: קנה קרקע. הגדילו לא ישפה והעולה מן הגזע שלו, ומן השרשים של בעל הקרקע, ואם מתו אין לו קרקע" (בבא בתרא, פ"א ע"א).

"היכי דמי מן הגזע והיכי דמי מן השרשין? א"ר יוחנן: כל שרואה פני חמה זהו מן הגזע, ושאינו רואה פני חמה זהו מן השרשין" (בבא בתרא, פ"ב ע"א).


הנושא המרכזי: התחדשות עצים לאחר כריתה

על מנת שנוכל להבין את התופעה של עליית ענפים הן מהגזע והן מהשורשים נקדים הסבר כללי לגבי האופן שבו עצים מתחדשים.

התחדשות של עץ שלם או חלקים ממנו (ענפים, עלים ופרחים) אפשרית אך ורק מתוך קבוצת תאים עובריים הנקראת ניצן צמיחה או פקע. שאר התאים בעץ אינם יכולים לייצר תאים חדשים משום שהם תאים מתים או תאים שעברו התמיינות לסוג תאים מסויים כמו למשל תאי שיפה (חלק ממערכת הצינורות המובילה חומרים אורגניים מהעלים לשורש) ואינם יכולים לבצע נסיגה ולחזור ולהיות תאים עובריים המסוגלים להצמיח תאים חדשים. ניצני הצמיחה הם למעשה כעין ענפים התחלתיים או גבעולים מקוצרים הנושאים התחלות של עלים במצב רדום. מבחינים בכמה סוגים של ניצנים:
א. ניצן קדקדי הוא ניצן הממוקם בראש הענף ומממנו מתפתחים ענפים חדשים המאריכים את העץ או את ענפיו.
ב. ניצן חיקי הוא ניצן הממוקם בחיק עלה או קשקש (ניתן לראות אותו בנקודת חיבור העלה אל הגבעול) וממנו מתפתח ענף צדדי או פרחים (ראה תמונה).
ג. ניצן התחדשות הוא ניצן ממנו מתפתח מחזור חדש של עלים לאחר תרדמה. למשל לאחר הקיץ מתפתחים מבצל החצב תפרחת ולאחר מכן עלים או התפתחות זמורה מ"עין" בגפן (ראה תמונה).

מיקום ניצן ההתחדשות קובע את צורת הצמח. כאשר הניצן נמצא בזרע הצמח הוא חד שנתי. בעצים הניצנים ממוקמים בקצה העליון של הענפים לכן העץ מתפתח לגובה. בשיחים הניצנים ממוקמים בצידי הענפים ולכן הם מתפתחים לצדדים ולא לגובה. בדרך כלל הניצנים נמצאים במצב רדום בגלל עיכוב הנגרם כתוצאה מהפרשת הורמונים מעכבים משאר חלקי הצמח. הצמרת או קצוות ענפים מפרישים הורמונים המונעים פריצת ענפים צדדיים מתוך הניצנים החיקיים. בקרה זו נקראת "שלטון קדקדי" והיא מתבטלת כאשר אנו קוצצים את הצמרת או את הענף. ה"שלטון הקדקדי" משפיע גם על המבנה הכללי של העץ. בדרך כלל יש לעצים מבנה חרוטי כאשר איזור הצמרת צר בהשוואה לחלק הבסיסי. הסיבה לכך היא דיכוי ההתפתחות של ענפים ועלים בחלק הקרוב לצמרת על ידי ההורמונים המעכבים המרוכזים באיזור זה. ככל שמתרחקים מהצמרת ריכוז ההורמונים וכן השפעתם יורד ולכן התפתחות העץ בחלק הבסיסי נמרצת יותר.

באופן זה הסברנו בעבר את המושג "סדן השקמה". קציצת בתולת השקמה גורמת לפריצת ענפים רבים מהגדם הנשאר והם מתפתחים להיות "קורות השקמה". בעצי הבר הגורם הראשוני האחראי להתפתחות הניצנים הוא מקצב הפעילות השנתי שלהם התלוי בהשתנות גורמים סביבתיים כמו, למשל, היחס בין שעות האור והחושך במשך היממה.

כפי שראינו בערך ניצן התחדשות בדף הקודם עד עתה ניצני ההתחדשות נמצאים בנקודות שונות על פני גזע העץ ועל ענפיו בהתאם למינו. קיימים צמחים רבים שבהם הניצנים נמצאים גם על פני השורשים. כאשר מתבטל בהם ה"שלטון הקדקדי" בעקבות קציצת העץ, פורצים מתוך הקרקע, במקומות שונים סביב העץ ייחורים (גבעולים) חדשים השייכים לאותו פרט שנקצץ. באופן זה נוכל להבין את דברי המשנה: "הקונה שני אילנות בתוך שדה חבירו, הרי זה לא קנה קרקע רבי מאיר אומר: קנה קרקע. הגדילו לא ישפה (יקצוץ), והעולה מן הגזע שלו, ומן השרשים של בעל הקרקע, ואם מתו אין לו קרקע" (בבא בתרא, פ"א ע"א). מפרש הרשב"ם: שלו - של בעל האילן דמגוף אילנות קאתי. של בעל הקרקע - דכיון דמתחת לקרקע יוצא מקרקעו גדל". מפרשת הגמרא את ההבדל בין העולה מן הגזע והעולה מן השורשים: "היכי דמי מן הגזע והיכי דמי מן השרשין? א"ר יוחנן: כל שרואה פני חמה זהו מן הגזע, ושאינו רואה פני חמה זהו מן השרשין" (בבא בתרא, פ"ב ע"א). קיימת אבחנה בין חלק העץ החשוף שהוא חלק מהגזע לבין החלק המוסתר בקרקע והשייך לשורש. הייחורים החדשים העולים מן השורש יכולים להתפתח גם במרחקים גדולים יחסית זה מזה, על פי מרחק השתרעות השורשים. לאחר שהם מתפתחים הם נראים כעצים לכל דבר ולכן שואלת הגמ': "וליחוש דלמא מסקא ארעא שירטון, ואמר ליה: תלתא זבינת לי ואית לי ארעא?". כוונת השאלה היא הרי לאחר התפתחות הייחורים והפיכתם לעץ אם כל השטח יכוסה באדמה אין אפשרות לדעת אם מדובר בעצים נפרדים או בייחורים השייכים לאותו העץ וכך יפסיד המוכר את הקרקע. הפתרון שמציעים רב נחמן ורבי יוחנן הוא לקצוץ את הייחורים ואז אין חשש לטעות: "אלא אמר רב נחמן יקוץ, וכן אמר רבי יוחנן יקוץ".
 

    
ניצן חיקי באפרסמון   גפן - עין


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל -
[email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 



כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר