סקר
ממתי אתה בדף היומי?






 

אלף בית רש"י

דיוק וחידוש ברש"י

גיטין דף מא

עמוד ב

רש"י ד"ה לא תוהו בראה. יוצר הארץ לא על תוהו להיות ריקנית ברא אותה כי אם לשבת להיות בה יישוב יצרה:
במסכת חגיגה דף ב ע"ב הגמרא מביאה את משנה זו בהקשר מסוים בנוגע למחלוקות בית הילל ובית שמאי, ושם לשון רש"י לא תהו בראה. לא ברא הקב''ה את הארץ להיות בלא יישוב אלא לשבת יצרה:

ראוי לציין שעל הפסוק עצמו בישעיה פרק מ"ה פסוק יח , רש"י כותב בקצרה לא תהו בראה כי לשבת יצרה: ובפשטות שם לא צריך רש"י להוסיף כלום על הפסוק אלא את המילה - כי לשבת יצרה, וההסבר מובן מאליו מכל מה שמדבר הנביא בפרק זה ומלשון הפסוק - כִּי כֹה אָמַר יְהוָה בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם הוּא הָאֱלֹהִים יֹצֵר הָאָרֶץ וְעֹשָׂהּ הוּא כוֹנְנָהּ לֹא תֹהוּ בְרָאָהּ לָשֶׁבֶת יְצָרָהּ אֲנִי יְהוָה וְאֵין עוֹד: ושם אין הכוונה רק לענין ההולדה אלא שהקב"ה הכין גם את כל מה שצריכים בני אדם שיגורו עליה יעוין שם במפרשי הנ"ך להרחבת הדברים,

כאן רש"י מסביר את המשמעות של הפסוק לפריה ורביה ככוונת המשנה, ונקט בלשון יוצר הארץ כלשון הפסוק, עוד נראה שבמסכת גיטין המדבר בעיניני אישות וכדאיתא במסכת יבמות (דף סד) הנושא אישה עשר שנים ולא ילדה צריך לגרשה, ובלשון ריקנית משתמשים להגדיר אישה שלא ילדה כדאיתא במסכת נידה (דף כט ע"ב) אשה שיצתה מלאה ובאה ריקנית, וברש"י כמה פעמים משתמש בלשון זה בהמפלת ובעוד מקומות,

אבל במסכת חגיגה כתב רש"י בקצרה והשתמש לתאר את הבורא במקום יוצר הארץ כלשון הפסוק, בתיאור - הקדוש ברוך הוא (הקב"ה) שבתיאור זה מופיע הרבה פעמים במסכת חגיגה ובפרט בדפים הראשונים.

(ועיין עוד בתוספות ד"ה לא תוהו וכו' ואולי ע"פ דבריו אפשר לומר שרש"י כיוון ג"כ להסבר על מצוות שֶבֶת שמוטלת על זכר ונקבה, להבדילה ממצוות פריה ורביה הנלמדת מהפסוק ואתם פרו ורבו וכו')

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר