סקר
כמה לומדי דף יומי יש בארץ ובעולם להערכתך?
עד 60,000
60,000-90,000
90,000-120,000
מעל 120,000


 

סוגיות בדף היומי
מתוך הגליון השבועי "עונג שבת" המופץ בבני-ברק
גליון מס' 960

"בנתיה דרב נחמן בחשן קדרא בידייה"

גיטין מה ע"א


בשו"ת חת"ס יור"ד סי' צ"ד נשאל החת"ס שאלה מפורסמת האם דבר חי יש בו גם את האיסור של בליעה. אנו יודעים שחז"ל למדו מפסוקים את היסוד של טעם כעיקר, טעמו של איסור כממשו, ולכן כאשר דבר אסור נופל לתוך דבר היתר כשהוא רותח, אנו אומרים שהדבר האסור פלט בליעת איסור לתוך הרתיחה, כך גם כשאדם מבשל דבר אסור בסיר, אנו אומרים שהדבר האסור הבליע את טעמו בדפנות הכלי, וכך כל כיו"ב. מה הדין בדבר שהוא עדיין חי, למשל עכבר חי שנפל לתוך סיר עם תבשיל רותח, והעכבר נמלט מהסיר, אבל היה שהות קצרה שהעכבר החי היה בתוך הסיר, האם נאמר שכיוון שהעכבר הוא אחד מהשרצים האסורים באכילה, נאסר כל הסיר משום הפליטה, שהרי אילו היה העכבר מת, והיה נופל לתוך הסיר, בודאי שהיה אוסר את כל התבשיל, או שנאמר שכל עוד שהדבר חי, אין בו פליטה או בליעה. החת"ס כאשר נשאל על שאלה כזו הביא ראיה מספור מענין, סיפור על תרנגולת שנפלה בעודה חיה לתוך קלחת רותחת של חמאה, בשר עוף בחלב אינו אסור בהנאה, למרות שבשר בחלב דאורייתא נאסר גם בהנאה, כל זאת דוקא בבשר בהמה, בשר עוף בחלב אינו אסור מדאורייתא אלא מדרבנן, כשרבנן גזרו על בשר עוף בחלב, לא אסרו אלא באכילה ולא בהנאה. אותו רב כאשר הגיעה אליו השאלה מה הדין עם החמאה, אסר אותו רב את החמאה משום בשר בחלב, שהרי התרנגולת נמצאת בתוך החמאה, וכיון שיש כאן בשר בחלב הורה הרב לשפוך את החמאה, ואפ' לא למוכרה לגויים, כאשר נשאל על כך מדוע הוא הורה לשפוך את החמאה ולא למוכרה לגויים, הרי בשר עוף בחלב אינו אסור בהנאה, וניתן למכור אותו לגויים, ולפחות להנות משוויה, ענה על כך הרב שהוראת השפיכה היתה משום שיש כאן איסור אבר מן החי. אבר מן החי אסור גם לגוי, וברגע שהתרנגולת נפלה לסיר החמאה, כל עוד שהיא לא מתה, הרתיחה של החמאה בלעה מן החיות של התרנגולת, וכל עוד התרנגולת חיה ולא מתה, כל טעם שיוצא ממנה יש בו איסור של אבר מן החי האסור לבן נח, ולכן גם אם לא נתייחס לשאלה של בשר בחלב, יש על החמאה שאלה של בליעת טעם אבר מן החי האסורה גם לגוי, וכיון שהחמאה נאסרה גם לגויים, שוב אין אפשרות למוכרה. החת"ס מסיק מספור זה שגם דבר חי פולט ומבליע, שהרי ברגע שהתרנגולת מתה שוב אין לה את האיסור של אבר מן החי. אבר מן החי אינו אלא בחיי העוף. וכיון שאותו רב הורה לא למכור את החמאה משום בליעת טעם של אבר מן החי של התרנגולת בעודה בחיים, ניתן להסיק שדבר חי פולט ומבליע.

תשובה זו של החת"ס התפרסמה בעולם התורה והרבה אחרונים דנו ביסוד המענין שדבר חי יש בו בליעה ופליטה. בספר דרכי הוראה מובאת קוש' נפלאה על דינו של החת"ס מגמרתנו. הגמ' מספרת שבנותיו של רב נחמן בחשו קדרה בידיהן פרש"י "מגיסות הקדרה בידיהן כשהיא רותחת והרואה סבור שאין האור שולט בהן שצדקניות הן". כאשר רב עיליש ראה זאת הקשה: נא' בקהלת "אדם אחד מאלף מצאתי ואשה בכל אלה לא מצאתי" ואם בנותיו של רב נחמן יכולות לבחוש קדרות רותחות מוכיח הדבר שהן צדקניות ואיך אומר שלמה שלא מצא נשים צדקניות. הגמ' ממשיכה ומספרת שהתברר שבנותיו של רב נחמן אמנם לא היו צדקניות, והגמ' שואלת א"כ כיצד יכלו באמת לבחוש את הקדרה בידיהן, עונה על כך הגמ' שעשו זאת בכח הכשוף.

שואל בעל דרכי הוראה קוש' עצומה, אנו יודעים שבשר אדם אסור באכילה, הדבר נפסק להל' בשו"ע יו"ד, סי' ע"ט סע' א. "בשר אדם אסור לאוכלו מן התורה". נשאלת א"כ השאלה אם נניח שדבר חי יש בו בליעה ופליטה, כיצד בחשו בנותיו של רב נחמן את הקדרה בידיהן הרי ע"י הבחישה היה על התבשיל להאסר, משום בליעת טעם של בשר אדם בתבשיל, מה בין בליעת טעם של אבר מן החי מן התרנגולת בחמאה, לבין בליעת טעם של ידיהן של בנותיו של רב נחמן בקדרה, אם בשר אדם אסור מן התורה, היה עלינו לאסור את התבשיל שבקדרה אותה הגיסו בנותיו של רב נחמן. מדברי הגמ' משתמע שבנותיו של רב נחמן נהגו כך מפעם לפעם לבחוש את הקדרה בידיהן. אם היה התבשיל נאסר לא היו נותנים לבנותיו של רב נחמן לבחוש את הקדרה בידיהן ולאסור את התבשיל, ורב עיליש לא היה תולה זאת בצדקות, כיצד יכולות נשים צדקניות לאסור תבשיל באכילה. מכאן רוצה בעל דרכי הוראה להסיק שלא כהחת"ס, כל עוד שהדבר חי, אינו מפליט ואינו בולע, ולכן הידים של בנותיו של רב נחמן לא פלטו שום איסור.

אבל יש לדחות את ראייתו של בעל דרכי הוראה, בין אם נתלה את בחישתן של בנותיו של רב נחמן בצדקות, ובין אם נתלה אותה במעשה כישוף, אנו חייבים להגיע למסקנה שבאיזו שהיא צורה לא שלט האור בידי בנותיו של רב נחמן. ידיהן נשארו כפי שהיו קודם ההגסה, וכדברי רש"י המפורשים "אין האור שולט בהן" ואמנם מתחילה סבר רב עיליש שהדבר נובע מצידקותן, ולבסוף הגיע למסקנה שהדבר נבע מכשפים, אבל סו"ס העובדה היא שהאור לא שלטה בהן,

א"כ אין הנדון דומה לראיה, החת"ס מדבר בדבר חי שנכנס לקדרה והאור שלט בדבר החי, היתה כאן איזו שהיא התרחשות כימית שנגעה בין הדבר החי לבין התבשיל הרותח, מגע כזה שיצר פליטה למרות היותו דבר חי, אילו ידיהן של בנותיו של רב נחמן היו נכוות והיינו רואים שהאור שלט בידיהן, יתכן שהתבשיל היה נאסר מכח פליטה של דבר האיסור אבל כיון שידיהן נשארו שלמות, והאור לא שלט בהן, בין אם הדבר נבע מכישוף או מצדקות, שוב מובן שאין כאן בליעה, שהרי כאשר האור לא שולט הוא גם לא יכול להבליע, כך שדברי החת"ס לא נסתרים מגמרתנו.

(האדמו"ר מטאלנה)



תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר