אלף בית רש"י
דיוק וחידוש ברש"י
גיטין דף יט
עמוד א
רש"י ד"ה מרא דארעא דישראל. בקי מכל חביריו ובמס' נדה מפרש אמאי קרי ליה מרא דארעא דישראל בפרק שני (דף כ:):
במסכת יומא ג"כ הוזכר רב אלעזר בתואר מרא דערעא דישראל ורש"י לא פירש כלום, וההסבר לכך כי שם הוזכר תואר זה לא בנוגע לעניין הלכה אלא סיפור עובדא, ומובן שהוא תואר חשיבות, אבל כאן שהביאו לימוד דין לענין חתימה כשאחר קורא לפניו, ולאחר ראיה זו מרב אלעזר מביאה הגמרא ראיה מרב נחמן ודחייה בצידה שהיו מפחדים ממנו, וכפי שמסביר רש"י בד"ה רב נחמן. דיין היה ממונה מפי ריש גלותא וחתנא דבי נשיאה כדאמרינן בהעור והרוטב (חולין קכד:) וסופרי הדיינים יראים ממנו ולא משקרי: פירוש שהיה דיין חשוב וע"כ ידע מה שפוסק אבל מצד שני היה פחד ממנו לשקר כי היה חדב"נ, ועל כן הוזקק רש"י לפרש מרא אינו מלשון סמכות ושלטון המטיל מורא, אלא שבקי היה מכל חביריו,
וא"כ קצת קשה מדוע סדר הגמרא להביא קודם ראיה חזקה יותר לכאורה לדין זה מרב אלעזר שבקי מכל חביריו ובוודאי ידע מה שעושה וצריכים לפסוק כך להלכה,
על כן רש"י גם מראה מקום למסכת נידה ששם מוסבר תואר זה בקשר לעניין מראות דם בלבד וע"כ אולי זה קצת דחייה שהוא היה מרא דערעא דישראל רק לעניין מסויים ואין ללמוד ראיה מוחלטת להלכה כדבריו בענין אחר.
