אלף בית רש"י
דיוק וחידוש ברש"י
גיטין דף יז
עמוד א
רש"י ד"ה משום בת אחותו. והיא אשתו ושמא תזנה תחתיו וחס עליה שלא תחנק וכותב לה גט בלא זמן ונותן לה וכשמעידין עליה בבית דין מוציאה גיטה ואומרת גרושה הייתי ופנויה באותה שעה:
רש"י ד"ה משום פירות. שמזמן הגט ואילך אם ימכור הבעל בפירות נכסי מלוג שלה תגבם ואם לא היה בו זמן יהיה מוכר והולך וכשתתבע לדין הויא ידה על התחתונה שיאמר לה קודם גירושין מכרתי:
במסכת יבמות דף לא ע"ב הוזכר בגמרא את ענין תקנת זמן בגיטין וברש"י שם הסביר וז"ל ד"ה משום בת אחותו. שמא יהא נשוי בת אחותו ותזנה תחתיו ויראה עדים ממשמשין ובאין ויחוס עליה ויגרשנה ויאמר קודם זנות שאתם מעידים כבר נתגרשה: ובד"ה הניחא למ''ד. בגיטין בפ' כל הגט (דף כו:) מפני מה תקנו חכמים זמן בגיטין משום פירי לידע מאימתי תגבה מבעלה פירות שאכל מנכסי מלוג שלה דקסבר משעה שנתן עיניו בה לגרשה שוב אין לו לבעל פירות:
ואפשר לראות כמה שינויים בלשון הזהב של רש"י שכאן מייחס את הוצאת הגט כהוכחה לחפותה לאישה ולא לבעל, וכן לגבי פירות שרש"י כותב מזמן הגט באופן כללי וכן ג"כ מייחס חשיבות לצורך שלה בהצגת הגט במקרה שבאה לתבוע, ושם לא מתייחס לתביעה וכן כותב שהבעל משעה שנתן עיניו לגרשה ולאו דווקא מהגירושין בפועל וכו'.
ונראה לומר שכאן יש גם בטעמים אלו הסבר לפסול של גט מוקדם הנמצא כבר בידה וע"כ השימוש יכול להיות מצידה ללא קשר שהוא הבעל יחפה עליה אלא שהיא מחפה על עצמה, משא"כ שם שמדבר רק בענין תקנת הזמן והסיבות מדוע בשטר קידושין לא תיקנו זמן, וכן כלפי פירות כתב רש"י מזמן הגט שהכוונה ג"כ לטעם הפסול בגט מוקדם והכוונה מזמן הכתוב בגט, ומה שכתב שם משעה שנתן עיניו וכו' כי שם הגמרא דנה ממתי יש לו פירות שזה לא משעת אירוסין אלא משעה שכונסה ע"כ כתב שכבר מזמן שנתן וכו' אין לו זכות ובוודאי שזמן זה אינו יכול לשמש כסיבה לתביעה מצד האישה כי אינו נסמך בשטר, וצע"ע.
