מתוך שחייב באחריותו חוזר
גיטין יד ע"א
"איתמר: הולך מנה לפלוני שאני חייב לו, אמר רב: חייב באחריותו (רש"י: אם יאנסו מיד שליח זה), ואם בא לחזור (רש"י: ולומר החזירם לי שמא יאנסו ממך) - אינו חוזר; ושמואל אמר: מתוך שחייב באחריותו, אם בא לחזור – חוזר.
לימא בהא קמיפלגי, דמר סבר: הולך כזכי דמי, ומר סבר: הולך לאו כזכי דמי? לא, דכולי עלמא הולך כזכי דמי, והכא בהא קמיפלגי, מר סבר: לא אמרינן מיגו, ומר סבר: אמרינן מיגו".
טענת שמואל ברורה. מה נפשך, אם זכה השליח במנה למה יתחייב המשלח באחריותו; ואם לא זכה, עדין המנה ברשות המשלח ולמה לא יוכל לחזור בו! ומה יענה רב?
אלא שלרב הולך כזכי דמי – לא שיזכה במנה כיד בעל החוב, אלא שיזכה בו כשליש. שיהא המנה מוחזק בידיו ולא ישיבו למשלח ללא הסכמת בעל החוב.
ומה אם כן טענת שמואל?
שמואל מודה שקיימת אפשרות של שליש, כמבואר לקמן בדף סד ע"א. אלא שסובר שכוונת המשלח לא היתה על דעת שיפסיד. אמנם הולך כזכי דמי, אך רק בתנאי שלא יִמָּצֵא קרח מכאן ומכאן.
