אלף בית רש"י

דיוק וחידוש ברש"י

גיטין דף יא

עמוד א

רש"י ד"ה הורמיז ואבודינא בר שיבתאי ובר קידרי בטי ונקים אונא. כולם שמות דייני עובדי כוכבים הם:
הגירסא בגמרא הורמיז ואבודינא בר שיבתאי ובר קידרי ובאטי ונקים אונא , והחילוק היא שבגירסת רש"י כתו בטי בלא ו"ו בתחילה ובלי אל"ף, והתוספות בד"ה בטאי. גרסינן דבטי שם ישראל כדאמר בקידושין (דף ע:) בטי ברמות רוחיה לא קביל גיטא דחירותא שהיה עבד והיה מחזיק עצמו כישראל:
ונראה שרש"י למד שכל שמות אלו הם ארבעה שמות בלבד, וכולם דיינים דווקא, ויתכן שרש"י למד זאת היות והגמרא נתנה יותר משתי דוגמאות של שמות, שהרי לדוגמא מספיק שתיים, אבל מאחר שנכתבו יותר סימן שאלו מיוחדים ויש בהם כללות נוספת מעבר להיותם שמות גוים ולכן גם רש"י חזר בד"ה על כל השמות,
ויתכן גם שאלו הדיינים היו ידועים להם וכן איתא במהר"ם שיק שרש"י למד שהם דיינים,
עוד אפשר לומר ששמם רומז לזאת:
הורמיז – אולי מלשון הורמנא רשות ושררה, וכן מצאנו בדומה לכך במסכת סנהדרין דף ל"ט ע"ב אהורמיז הוא הקב"ה והורמיז הוא שד ועיין ברש"י בנידה דף דף כ ע"ב על איפרא הורמיז שאיפרא שמה והורמיז זה תיאור אמנם שם רש"י מפרש שזה תיאור יופי.
אבודינא בר שיבתאי – אבו-דינא בעל דין עושה דין והיה בן שיבתאי, ואפשר לומר דרש"י כתב גם שיבתאי ולא שבתאי ולא שבתי, וכן שזה לא שם בפני עצמו מיושבים דברי תוספות בד"ה שבתאי, וקצת קשה על דבריהם כי גם שבתאי הוא שם של יהודי כדאיתא במסכת נידה דף כ"ז אמר רב שבתאי ובעוד מקומות.
בר קידרי בטי – בן קידרי ושמו בטי, או שהיה (נוקב) קודר כל חדרי בטן, או מקדיר את פניהם (היו משחירים כשולי קדירה) את בטי אלו שלשונם בוטה כדאיתא בגמרא מסכת עירובין דף ס"ד ע"ב פתח ליה רבן גמליאל לההוא גברא {משלי יב-יח} יש בוטה כמדקרות חרב ולשון חכמים מרפא כל הבוטה ראוי לדוקרו בחרב אלא שלשון חכמים מרפא (ואולי קדרי בטי נרמז כל ענין זה בהיפוך אותיות מדקרות – קדרי, בוטה – בטי), ולגירסת רש"י בר קידרי בטי מיושב קושית התוספות ואין צריך לגרוס דווקא באטי.
נקים אונא – נוקם בבעלי אונאה.