הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"... משיב דברים נכוחים" - רשב"י

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

גיטין ט ע"א
 

אלא אמר רבא: אחד זה ואחד זה - עצמו קנה, נכסים לא קנה.
א"ל רב אדא בר מתנה לרבא: כמאן?
כר"ש, דאמר פלגינן דיבורא,
דתנן: הכותב כל נכסיו לעבדו - יצא בן חורין, שייר קרקע כל שהוא - לא יצא בן חורין;
ר"ש אומר:
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ט עמוד א
לעולם הוא בן חורין, עד שיאמר כל נכסיי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד מריבוא שבהן;
והאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: אע"פ שקילס רבי יוסי את רבי שמעון, הלכה כר' מאיר;
דתניא: כשנאמרו דברים לפני ר' יוסי, קרא עליו המקרא הזה: +משלי כ"ד+ שפתים ישק משיב דברים נכוחים.
ומי אמר רב נחמן הכי? והאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן:
שכיב מרע שכתב כל נכסיו לעבדו ועמד,
חוזר בנכסים ואינו חוזר בעבד;
חוזר בנכסים - מתנת שכיב מרע הוא,
ואינו חוזר בעבד - שהרי יצא עליו שם בן חורין!

1.
מוכח ש"תנא קמא" בברייתא הוא "רבי מאיר"!

2.
למרות דברי השבח כלפי רבי שמעון מצד רבי יוסי אין הלכה כמותו אלא כ"תנא קמא" [="רבי מאיר"]:

של"ה - כללי התלמוד (כ) כלל הלכה אות תסט:

תסט. מצינו תנא משבח דברי חבירו החולק עליו, ואף על פי כן אין הלכה כדברי המשובח,
שלהי גט פשוט (בבא בתרא דף קעה ב), אמר רבי ישמעאל, הרוצה שיחכים יעסוק בדיני ממונות, והרוצה לעסוק בדיני ממונות, ישמש את שמעון בן ננס,
ואמרינן בגמרא (שם בבא בתרא דף קעו א) אף על גב דקלסיה רבי ישמעאל לבן ננס, הלכה כרבי ישמעאל.

וכן יש בפרק קמא דגיטין (גיטין דף ט א), אף על פי שקלס רבי יוסי את רבי שמעון, הלכה כרבי מאיר.

וכתב הרשב"א ז"ל (שם) דאמרינן בירושלמי (סוטה פ"ה ה"ב), למדרש קלסו ולא להלכה.

וכי האי גוונא אשכחנא אמוראים בפרק כיצד מברכין (ברכות דף לו א),
קורא, רב יהודה אמר בורא פרי האדמה, ושמואל אמר שהכל נהיה בדברו,
ואמר ליה שמואל לרב יהודה שיננא כוותך מסתברא,

ואומר בגמרא אף על גב דקלסיה שמואל לרב יהודה, הלכתא כוותיה דשמואל.

כלומר, גם אם מובאים דברי שבח על דברי חכם מסויים אין זה אומר שהלכה כמותו!

2.1
אלא שהוא לא מסביר מדוע כך!

3.
ראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קמה, שדן בכמה כללי פסיקה בעניין הסוגיה לעיל.

4.
להלן קטע הנ"ל בגמרא לצורך הדגשה:

דתנן: הכותב כל נכסיו לעבדו - יצא בן חורין, שייר קרקע כל שהוא - לא יצא בן חורין;
ר"ש אומר:

הגמרא להלן מכנה את "תנא קמא" - רבי מאיר [לענ"ד יש לזה חשיבות - ראה להלן].

5.
המשך הגמרא:

תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ט עמוד א

לעולם הוא בן חורין, עד שיאמר כל נכסיי נתונין לפלוני עבדי חוץ מאחד מריבוא שבהן;

עד כאן הגמרא טוענת שדברי רבא מתאימים לשיטת רבי שמעון במשנה.

6.

והאמר רב יוסף בר מניומי אמר רב נחמן: אע"פ שקילס רבי יוסי את רבי שמעון, הלכה כר' מאיר;
דתניא: כשנאמרו דברים לפני ר' יוסי, קרא עליו המקרא הזה: +משלי כ"ד+ שפתים ישק משיב דברים נכוחים... [המשך הגמרא "לא חשוב" לענייננו.]

רב נחמן "מספר" שרבי יוסי סובר כרבי שמעון - מהעובדה שרבי יוסי "קילס" [=שיבח] את דברי רבי מאיר ["תנא קמא" לעיל בסעיף 4].

6.1
נשאלת השאלה מדוע רב נחמן פסק כרבי מאיר [="תנא קמא"] נגד דעת רבי שמעון ורבי יוסי?
ראה "מתיבתא", שם, הערה טו, ויותר קשה, שהרי הכלל הוא שהלכה כרבי יוסי נגד רבי מאיר [ויש אומרים שהלכה כרבי יוסי אף נגד "רבים"].

6.2
על עניין זה נראה לי לומר ["חידוש"]: כללי הפסיקה בין התנאים תקפים רק לדבריהם שמובאים במשנה/תוספתא/ברייתא כדעה הלכתית ולא באופן של סיפור מעשה כבסוגייתנו "... כשנאמרו דברים לפני רבי יוסי קרא עליו...".

7.
ושם, שם, מביא מהירושלמי שהלכה כרבי מאיר בגיטין!
ואולי רב נחמן בסוגייתנו הוא המקור לכלל זה. וכן יש לומר שאמורא רשאי לפסוק במחלוקת תנאים בניגוד לכללי הפסיקה, אלא שבכל זאת ראוי למצוא לזה סיבה.

7.1
וקשה לי, הרי בסוגייתנו לא מדובר ממש ב"גיטין" אלא בגט שחרור, ואולי הדברים נלמדים זה מזה.

7.2
ושם, שם, שיש מי שפוסק כעיקרון כרבי מאיר בגיטין רק בדיני דרבנן, ואילו בסוגייתנו משמע שמדובר בענייני דאורייתא.

7.3
ושם, בשם ה"אור זרוע" שהפסיקה העקרונית כרבי מאיר בגיטין - רק לקולא!

7.4
יתכן שרב נחמן פסק כרבי מאיר על פי הכלל שהלכה כ"תנא קמא" נגד מי שחולק עליו - כי לכן "רבי" סתם את הרישא כ"תנא קמא" ולא כתב "...דברי רבי מאיר".
ולמרות שרבי יוסי בברייתא - לעיל בסעיף 6 - קילס את דברי רבי שמעון.

8.
מניין רב נחמן ידע שרבי יוסי התכוון לרבי שמעון? אומר הגר"א, [שם] שראשי תיבות של "משיב" - בפסוק לעיל "משיב דברים נכוחים" - הוא שמעון בר יוחאי משיב!

9.
לאור האמור בסעיף 8 נוסיף הערה מעניינת: אולי לכן הלכה תמיד כרשב"י בברייתא - שמו "רשב"י" לא מוזכר במשניות אלא רק "רבי שמעון" - על פי כללי הספר "בן יוחאי". מפני שעליו נאמר "משיב דברים נכוחים".

9.1
ואולי בסוגייתנו אין הלכה כמותו בגלל שרבי יוסי "רק" "קילס" את דבריו אבל לא פסק במפורש כמותו! "קילס" - יש בהם אמת נסתרת אבל לא הלכה מעשית.
ורק כשמוזכר השם "רבי שמעון בן יוחאי" - ראשי תיבות של "משיב" - הלכה כמותו. 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)