אלף בית רש"י

דיוק וחידוש ברש"י

גיטין דף ז

עמוד א

רש"י ד"ה קנאה. כעס מחמת צער שצערו: קנאה. הוא לשון שאדם מתעבר על ריבו או על ריב אחרים כמו קנא קנאתי (מלכים א יט) וכמו בקנאו את קנאתי (במדבר כה:):
רש"י מפרש כאן בשתי משמעויות שונות את המילה קנאה, (וישנם בש"ס עוד מקומות שמפרש קנאה מלשון כעס בסוטה דף ב ע"ב ובעוד מקומות ויש מלשון תחרות) וצריך להבין מה רש"י מסביר כאן בשתי אופנים,
ונראה שרש"י מפרש את מאמר רב גביהא מארגיזא בדרך זו של ישר והפוך: כל מי שיש לו קנאה (קינה) – כעס על חבירו מחמת שציערו ודומם (דימונה) לעד (עדעדה) – שוכן עדי עד (עדעדה) עושה לו דין (דימונה) בקנאה (קינה) - מתעבר על ריבו, בשולי הדברים אפשר להסביר שרש"י מביא קודם את הפסוק מהנביא קנא קנאתי כי הפסוק קינה דימונה ועדעדה ג"כ מנביא, ולאחר מכן מביא את הפסוק מהתורה.