הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"מאי בינייהו"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
גיטין ב ע"ב
גמ'. מ"ט?
רבה אמר:
תלמוד בבלי מסכת גיטין דף ב עמוד ב
לפי שאין בקיאין לשמה,
רבא אמר: לפי שאין עדים מצויין לקיימו.
מאי בינייהו?
איכא בינייהו, דאתיוהו בי תרי;
אי נמי, ממדינה למדינה בארץ ישראל;
אי נמי, באותה מדינה במדינת הים.
1.
הגמרא מביאה מחלוקת בין רבה ורבא אודות הנימוק והסיבה לדין המשנה.
2.
הגמרא שואלת "מאי בינייהו", כלומר מה הנפקא מינה ביו שני הנימוקים, כלומר, באיזה מקרה הדין בו יהיה שונה בהתאם לשני הנימוקים.
2.1
והגמרא מביאה 3 מקרים שבהם הדין יהיה שונה לפי כל אחד משני הנימוקים של רבה ורבא. בפרשנים מובאים מקרים נוספים.
3.
של"ה - כללי התלמוד (ט) כלל אלף אות קצב:
הוא מסביר את ההבדל בין הביטוי בסוגייתנו "מאי בינייהו" לביטוי דומה "במאי קמיפלגי":
קצב. ושאלת במאי קא מיפלגי, הוי על שיש מחלוקת בדין, וזהו כמו שאלת מה נפשך, אם אין להם מחלוקת בסברא למה באו למחלוקת בדין, ואם יש להם מחלוקת בסברא, באיזה סברא קא מיפלגי, עד שבאו למחלוקת בדין.
הביטוי "במאי קמיפלגי" בש"ס מובא כאשר יש מחלוקת בין שני חכמים לגבי דין מסויים [למשל, אחד מכשיר ואחד פוסל], ואז הגמרא מחפשת את שורש המחלוקת, את הסברא והסיבה לדין של כל אחד מבעלי המחלוקת.
3.1
לעומת הנ"ל הביטוי "מאי בינייהו" - כבסוגייתנו - כשהגמרא מחפשת מקרה מסויים, שבו הדין יהיה שונה בהתאם לכל סברא שנאמרה על ידי כל אחד מבעלי המחלוקת.
4.
והוא מעיר:
ולפעמים נמצא מאי בינייהו, דהוה כמו במאי קא מיפלגי, ואינו דוחק.
כי לשון מאי בינייהו, אפשר לחזור אם לשרש אם לענף.
אם לשרש, דמאי בינייהו הוה כמו במאי קא מיפלגי, כלומר, מאי היא הסברא דפליגי עלה דמר סבר כך ומר סבר כך עד שבאו למחלוקת בהאי דינא.
לפעמים הגמרא משתמשת בביטוי "מאי בינייהו" במשמעות של "במאי קמיפלגי".
4.1
ואם לענף, רוצה לומר מהו הדין שיש ביניהם. כמו שאמרו בריש גיטין דף ב א), מאי טעמא. אמר רבה לפי שאין בקיאין לשמה, ורבא אמר לפי שאין עדים מצויין לקיימו. ואמרינן מאי בינייהו איכא בינייהו כו', וכן הרבה, והתלמוד מלא בזה.
נראה לי שהוא מתכוון שבסוגייתנו המשמעות של הביטוי "מאי בינייהו" היא כמשמעותו המקובלת.
4.2
הערה: למרות שהוא מנסח "מהו הדין שיש ביניהם" היה צריך לנסח "מה המקרה שיש ביניהם".
4.3
והוא מסכם:
ואף על גב דלשון מאי בינייהו ולשון במאי קא מיפלגי לא מסיימי הכוונה בחדא מינייהו, עד שאפשר לפרש דבין דפליגי בדינא בין דפליגי בטעמא יכול לומר מאי בינייהו או במאי קא מיפלגי,
אפילו הכי שאלת מאי בינייהו מדוייק כדמיפלגי בטעמא, לפי שהכוונה לומר, אין ביניהם שום דין ולמה פליגי בטעמא. ואם נמצא מאי בינייהו על פלוגתא דדין הוא זרות כפי טבע הלשון, כך מצאתי (כללי שמואל שם).
5.
הערה: בדרך כלל מבנה המשפט הוא כבסוגייתנו: "מאי בינייהו" "איכא בינייהו..." - תוכן ההבדל מובא בסוף.
5.1
אבל כאשר הניסוח הוא: "מאי בינייהו ...איכא בינייהו" תוכן ההבדל מובא בין שני הביטויים ויכלול דין/מושג ולא מקרה, ואז דומה למשמעות הביטוי "במאי קמיפלגי".
6.
בכל זאת יש להקשות, מדוע "עורך הגמרא" משתמש עם אותו ביטוי לשתי משמעויות שונות [כמו שמעיר השל"ה].
6.1
אולי מדובר בבתי מדרש שונים ולא ב"עורך הגמרא" הסופי.
6.2
ונראה, שכאשר הגמרא משתמשת בביטוי "מאי בינייהו" במשמעות של "במאי קמיפלגי" [ואז הניסוח יהיה בדרך כלל כלעיל בסעיף 5.1] הרי שהקטע החסר - דין/מושג - הוא קצר ביותר!
