הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תניא כוותיה"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה מה ע"א
 

"תניא כוותיה דרב יוסף: מצאן אבית פאגי והמרה עליהן, כגון שיצאו למדידת עגלה, ולהוסיף על העיר ועל העזרות, יכול שתהא המראתו המראה - תלמוד לומר וקמת ועלית אל המקום מלמד שהמקום גורם."

1.

בקטע הקודם בגמרא הובאה ברייתא שרב יוסף הסביר אותה שיצאו כל הסנהדרין למדוד את המרחק מהעגלה הערופה.

2.
כאן הגמרא מצטטת ברייתא מפורשת לכך.
כלומר, אין כאן הוכחה לדעתו האישית של רב יוסף אלא להסברו של רב יוסף בברייתא הקודמת, גם להסבר כזה הגמרא מביאה הוכחה מברייתא מפורשת וקוראת לזה "תניא כוותיה".

3.
במסקנת הסוגיה: הברייתא של דברי רבי אליעזר בן יעקב לא סוברת כמשנתנו.

4.
הרמב"ם פוסק כמשנתנו ולפי דעת רבי יהודה [על פי הכלל שבמחלוקת בין רבי יהודה לרבי שמעון – הלכה כרבי יהודה] שצריך חמישה דיינים בדין של עגלה ערופה:

רמב"ם הלכות סנהדרין פרק ה:

"עריפת העגלה בחמשה."

5.
מסביר הרדב"ז שהרמב"ם פוסק בחמישה לגבי ביצוע העריפה של העגלה הערופה, אבל לגבי מדידת המרחק לעיר הקרובה צריך את כל הסנהדרין – כמו בברייתא.

והכסף משנה סובר שהרמב"ם כן מתכוון למדידות, והרמב"ם פוסק כמשנה לעומת הברייתות שבגמרא.

6.
לגבי עצם הכרעת הרמב"ם שצריך חמישה חכמים מהסנהדרין ראה מה שהסברנו בהרחבה על הדף הקודם - מסכת סוטה דף מד.