הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"תנא קמא"="סתם משנה" והלכה כמותו!
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סוטה מד ע"ב
/מתני'/. עגלה ערופה - בלשון הקודש,
שנאמר: +דברים כא+ כי ימצא חלל באדמה... ויצאו זקניך ושופטיך,
שלשה מבית דין הגדול שבירושלים היו יוצאין;
רבי יהודה אומר: חמשה,
שנאמר: זקניך - שנים,
ושופטיך - שנים,
ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהן עוד אחד...
מבנה הגמרא:
1.
תנא קמא:
/מתני'/. עגלה ערופה - בלשון הקודש,
שנאמר: +דברים כא+ כי ימצא חלל באדמה... ויצאו זקניך ושופטיך,
שלשה מבית דין הגדול שבירושלים היו יוצאין;
2.
רבי יהודה חולק:
רבי יהודה אומר: חמשה,
שנאמר: זקניך - שנים,
ושופטיך - שנים,
ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהן עוד אחד... [דילוג רב]
3.
ברייתא:
ת"ר:
ויצאו זקניך ושופטיך,
זקניך - שנים,
ושופטיך - שנים,
ואין בית דין שקול, מוסיפין עליהן עוד אחד - הרי כאן חמשה, דברי ר' יהודה;
דעת רבי יהודה ברישא של הברייתא כדעת רבי יהודה - לעיל בסעיף 2 - במשנתנו.
4.
ר' שמעון אומר:
זקניך - שנים,
ואין ב"ד שקול, מוסיפין עליהן עוד אחד - הרי כאן שלשה.
מהברייתא משמע ש"תנא קמא" במשנתנו - לעיל בסעיף 1 - הוא רבי שמעון בברייתא [ולמעשה כרבי שמעון במשנה המקבילה במסכת סנהדרין דף ב].
5.
הגמרא דנה בדרשות השונות ומשמע שהיא לא מכריעה כמי ההלכה:
ור' שמעון נמי הא כתיב: ושופטיך!
ההוא מיבעי ליה: למיוחדין שבשופטיך.
ורבי יהודה? מזקני זקניך נפקא.
ור' שמעון?
אי כתב רחמנא זקני,
הוה אמינא אפי' זקני השוק, כתב רחמנא זקניך;
ואי כתב רחמנא זקניך,
הוה אמינא אפי' סנהדרי קטנה,
כתב רחמנא ושופטיך - למיוחדין שבשופטיך.
ור' יהודה?
גמר זקני זקני
+ויקרא ד+ מזקני העדה,
מה להלן מיוחדין שבעדה,
אף כאן מיוחדין שבעדה.
אי גמר, לגמרה לכולה מילתא מהתם,
זקניך ושופטיך למה לי?
אלא וי"ו ושופטיך למנינא.
ורבי שמעון?
6.
רמב"ם הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ט הלכה א:
הרוג שנמצא נופל בארץ ולא נודע מי הכהו, מניחין אותו במקומו
ויוצאין חמשה זקנים א מבית דין הגדול שבירושלם שנ' ויצאו זקניך ושופטיך ומודדין ממנו אל הערים שסביבות החלל, אפילו נמצא בצד עיר זו שהדבר ידוע בודאי שהיא הקרובה מצוה למדוד.
הרמב"ם פוסק כדעת רבי יהודה במשנתנו ובברייתא.
7.
כסף משנה הלכות רוצח ושמירת הנפש פרק ט הלכה א:
[א] הרוג שנמצא נופל לארץ וכו'. ויוצאים חמשה זקנים מב"ד שבירושלים. משנה בפרק ט' דסוטה דף מ"ד:) שלשה מב"ד הגדול שבירושלים היו יוצאים
רבי יהודה אומר חמשה שנאמר ויצאו זקניך ושופטיך זקניך שנים שופטיך שנים אין ב"ד שקול מוסיפין עליהם עוד אחד.
ויש לתמוה למה פסק כר' יהודה אף על גב דבגמ' אמרינן דת"ק ר"ש
הוא מסתמך על הכלל שבדרך כלל הלכה כ"תנא קמא" נגד תנא יחיד שחולק עליו, ולכן היה צריך לפסוק כתנא קמא במשנתנו [שצריך שלושה דיינים ולא חמשה דיינים] נגד רבי יהודה במשנתנו [שצריך חמשה דיינים].
7.1
הוא מעיר שלכאורה אין הכלל הנ"ל מתאים למשנתנו מכיוון שעל סמך הברייתא מוכח שה"תנא קמא" במשנתנו הוא דעת רבי שמעון בברייתא, וממילא לפי כללי הפסיקה יש לפסוק כרבי יהודה נגד רבי שמעון - וכרמב"ם.
7.2
והוא דוחה את האמור לעיל בסעיף 7.1:
מ"מ כיון דסתם לן תנא כוותיה הכי הוה ליה למיפסק
למרות שברור לנו ש"תנא קמא" במשנה הוא רבי שמעון בכל זאת מכיוון ש"רבי" סתם את המשנה ולא כתב "דברי רבי שמעון" הלכה צריכה להיות כ"תנא קמא" הסתום.
7.3
מוכח ממנו ש"תנא קמא" מוגדר כ"סתם משנה"! ויותר מכך, הנ"ל נכון אף על פי שאותו "תנא קמא" מזוהה עם תנא ספציפי. [אבל הגמרא עצמה לא קובעת בפירוש שתנא קמא הוא רבי שמעון, אלא כך משתמע מהנאמר בברייתא]!
7.4
עד כאן קשה מדוע הרמב"ם פוסק כרבי יהודה ולא כ"תנא קמא".
8.
והוא מיישב בלשון "ואפשר":
ואפשר דכיון דבפ"ק דסנהדרין (סנהדרין דף יד דף י"ד. נראה לי שצריך להיות דף ב) שנויה במחלוקת
הוה ליה סתם ואח"כ מחלוקת
דבתרי סדרי יש סדר למשנה
ואין הלכה כסתם
בסוגיה המקבילה במסכת סנהדרין דף ב מובא הדין שבסוגייתנו כמחלוקת בין רבי שמעון לרבי יהודה [אין הכוונה לברייתא שמוזכרת בסוגייתנו וגם שם במסכת סנהדרין דף יד]:
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף ב עמוד א:" סמיכת זקנים ועריפת עגלה - בשלשה, דברי רבי שמעון. רבי יהודה אומר: בחמשה."
8.1
ועל כן יוצא, שמכיוון שהרישא של משנתנו - ה"תנא קמא" - מוגדרת כ"סתם משנה", ואחר כך מובאת המחלוקת במסכת סנהדרין [מסכת סנהדרין נערכה/נכתבה אחרי מסכת סוטה] הרי שהכלל הוא שבמקרה כזה אין הלכה כסתם.
8.2
חידושו הוא גדול מאד [ולכן הוא הקדים "ואפשר"]: הוא מגדיר את "תנא קמא" ממש כ"סתם משנה" ביחס לכלל של "סתם ואחר כך מחלוקת אין הלכה כסתם"! [והרי גם במשנתנו רבי יהודה חולק על "תנא קמא"!]
8.3
לאור כל הנ"ל הוא מסכם:
והדרינן לכללין דר"ש ור' יהודה הלכה כר' יהודה...
מכיוון שנשאר להכריע בין רבי יהודה לרבי שמעון הרי שלפי כללי הפסיקה הלכה כרבי יהודה נגד רבי שמעון [="רשב"י"].
