סקר
בבא מציעא - הפרק הקשה במסכת:







 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

ושלחתי את הצרעה לפניך – צרעה מזרחית

 

"תנא: צרעה לא עברה עמהם. ולא? והא כתיב: ושלחתי את הצרעה לפניך! אמר ר' שמעון בן לקיש: על שפת ירדן עמדה וזרקה בהן מרה, וסימתה עיניהן מלמעלה וסירסתן מלמטה, שנאמר: ואנכי השמדתי את האמורי מפניהם אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים ואשמיד פריו ממעל ושרשיו מתחת וגו'. רב פפא אמר: שתי צרעות הואי, חדא דמשה וחדא דיהושע, דמשה לא עבר, דיהושע עבר" (סוטה, לו ע"א).

פירוש: תָּנָא [שנה החכם]: צִרְעָה לֹא עָבְרָה עִמָּהֶם מעבר הירדן. ושואלים: וְלֹא? וְהָא כְּתִיב [והרי נאמר] "וְשָׁלַחְתִּי אֶת הַצִּרְעָה לְפָנֶיךָ וגרשה את החוי את הכנעני..."? אָמַר ר' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ: עַל שְׂפַת יַרְדֵּן עָמְדָה, וְזָרְקָה בָּהֶן מָרָה (ארס). וְסִימְּתָה עֵינֵיהֶן מִלְמַעְלָה, וְסֵירַסְתָּן מִלְּמַטָּה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאָנכִי הִשְׁמַדְתִּי אֶת הָאֱמרִי מִפְּנֵיהֶם אֲשֶׁר כְּגבַהּ אֲרָזִים גָּבְהוֹ וְחָסֹן הוּא כָּאַלּוֹנִים וָאַשְׁמִיד פִּרְיוֹ מִמַּעַל וְשָׁרָשָׁיו מִתָּחַת". רַב פַּפָּא אָמַר: שְׁתֵּי צְרָעוֹת הֲוַאי [היו], חֲדָא [אחת] זו של משֶׁה כשכבשו את עבר הירדן המזרחי וַחֲדָא [ואחת] של יְהוֹשֻׁעַ, זו של משֶׁה לֹא עָבַר (עברה) את הירדן, ואילו זו של יְהוֹשֻׁעַ עָבַר (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: צרעה מזרחית   שם באנגלית:  Oriental Hornet   שם מדעי: Vespa orientalis

שם נרדף במקורות: זיבורא (הנקבה זיבורתא)   שמות בשפות אחרות: ערבית - דבור


נושא מרכזי: הצרעה כמגרשת אוכלוסיות.

הצרעה במקרא מזוהה באופן כמעט אחיד על ידי התרגומים וחלק מהמפרשים כחרק הנקרא גם בלשוננו צרעה. אנו פוגשים אותה כשליחת הקב"ה בעת כיבוש הארץ על ידי בני ישראל: "ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי את הכנעני ואת החתי מלפניך" (שמות, כ"ג כ"ח). "וגם את הצרעה ישלח ה' אלוקיך בם עד אבד הנשארים והנסתרים מפניך" (דברים, ז' כ'). אמנם בפסוקים מוזכרת הצרעה בלשון יחיד אך ניתן להניח שהכוונה להתקפה של נחילי צרעות. אין ספק לגבי הסכנה הנעוצה בהתקפה על ידי מספר רב של צרעות או דבורים ועל כך ניתן לשמוע מדי פעם גם בימינו. ראו למשל בדיווחים הבאים בעתונות:

"נחיל צרעות תקף שלושה נערים בעת שטיילו, השלושה הובאו במצב קשה לחדר מיון ילדים במרכז הרפואי זיו בצפת" לכתבה. "בן 35 הותקף על ידי נחיל דבורים ומת" – לכתבה המלאה.

התנפלות של נחילי צרעות היוותה איום חמור על הכנענים שגורשו מארץ ישראל. בימי קדם כאשר עדיין לא היו נפוצים תחליפים מעשי ידי אדם רוב קיני הצרעה המזרחית נבנו בחללים בתוך האדמה. בתנאים אלו בני אדם עלולים היו לדרוך לעיתים קרובות על הקינים ולגרום להתקפות של נחילי הצרעות. עקיצת הצרעות המזרחיות מכאיבות מאד וכאמור מסוכנות. בתקופות שבהן מספר הצרעות מתרבה מאד האוכלוסיה המקומית נאלצת לנטוש את האיזור. להבדיל, רבים מהקוראים עשויים להזכר במקרים בהם נאלצו לעזוב במהירות מקום מנוחה, בעת טיול, לאחר שצרעות ניסו להשתתף אף הן בארוחה. ארוחה הכוללת מזון חלבוני, ובעיקר בשר, מהווה פיתוי שהצרעות לא מצליחות לעמוד בפניו. קיימת עדות לכך שתושבי פאסליס (Phaselis) בליקיה נאלצו לנטוש את ארצם בגלל מכת צרעות.

ההצעה אותה העליתי לאופן בו גרמה הצרעה לגירוש הכנענים אינה עולה בקנה אחד עם המשתמע מפשט דברי הברייתא בסוגייתנו "... על שפת ירדן עמדה וזרקה בהן מרה, וסימתה עיניהן מלמעלה וסירסתן מלמטה ... שתי צרעות הואי, חדא דמשה וחדא דיהושע, דמשה לא עבר דיהושע עבר". דברים אלו אינם מתיישבים עם הידוע לנו על התנהגות הצרעה המזיקה בעקיצתה. כך כתב גם רש"י (תענית, יד ע"א): "צירעה - עוקצת את האדם". יחד עם זאת יש בברייתא ראיה לזיהוי הצרעה כבעל חיים בניגוד לדעת האבן עזרא (דברים, ז' כ') המפרש שצרעה היא שמה של מחלה.

תמיכה מסויימת בכך שהסכנה בצרעה נובעת מהופעה של נחילים גדולים ניתן לקבל מהברייתא בתענית (יד ע"א): "... והתניא: ושאר כל מיני פורענויות המתרגשות, כגון חיכוך, חגב, זבוב, וצירעה, ויתושין, ושילוח נחשים ועקרבים לא היו מתריעין אלא צועקין. מדצעקה בפה התרעה בשופרות!". הברייתא מונה מיני בעלי חיים שהופעתם מהווה פורענות שיש להתפלל עליה. העובדה ש"חיכוך" מופיע בראש רשימת חרקים מצביעה על האפשרות שמדובר בגירוי עור הנגרם כתוצאה מעקיצת פרעושים או אולי קרציות ולא במחלת עור שמקורה בזיהום פטרייתי או בקטריאלי. גם שאר הפורעניות נובעות מהופעה של פרטים רבים ואילו פרטים בודדים כמעט ואינם גורמים לנזק. גם הצרעות מסוכנות בעיקר כאשר הן מתקיפות בהמוניהן אם כי ייתכן שבתנאים מסויימים גם צרעה בודדת תגרום למוות (על כך במאמר "האי מאן דבלע זיבורא מחייא לא חיי"). 
 


 

 

מקורות עיקריים:

מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 195-196).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 3 (עמ' 341).

 

לעיון נוסף:

מצגת על הצרעה המזרחית שהוכנה על ידי חנוך פלסר משדה אליהו. לצפייה במצגת לחץ כאן.
הרב מ. הוכמן, 'צרעה או מלאך'.


 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל. 


כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר