דיוק וחידוש ברש"י

סוטה דף כח

עמוד א

רש"י ד"ה שיתא קראי. שלשה ובאו כתובים שם ובאו המים המאררים האלה במעיך לצבות בטן להודיע לנו דבטן והדר ירך שלא להוציא לעז כדאמרי' בפ''ק (לעיל ט:) וחד והשקה את האשה את מי המרים המאררים ובאו בה המים וגו' לצואה שהקב''ה גוזר שיבואו בה המים למרים וחד לעשייה והשקה את המים והיתה אם נטמאה וגו' לעשייה כאן הודיע הכתוב את ישראל דמבטיח להן שיבדקוה המים ובכולם כתיב וו''י יתירי הרי שית:
דידיה. דבועל:
דידה. דאשה ידיעה וצוואה ועשייה כדפרישית:
ורבי. דלא דריש וו''י תלתא קראי הוא דכתיבי וכולהו לדידה ידיעה ועשייה וצוואה:

- צריך להתבונן בסדר הדברים בגמרא וברש"י -

סדר הגמרא הוא : צוואה עשייה וידיעה, סדר הפסוקים לפי הסברו של רש"י בד"ה שיתא קראי – ידיעה צוואה ועשייה וכך סדר פסוקי התורה וע"כ סידרן רש"י כך (ועיין ברש"ש שמקשה מדוע סידרה הגמרא בסדר אחר מפסוקי התורה), וכן כתב רש"י בסדר הזה בד"ה דידה, אבל בד"ה ורבי שינה רש"י בסדר אחר לא כסדר הגמרא ולא כסדר הפסוקים – ידיעה ועשייה וצוואה, ואולי ההסבר בזה שלפי רבי שזה רק "לדידה" אז נקט רש"י בלשונו "לדידה – ידיעה ועשייה שהם כלפי האישה כפי שהוסבר ברש"י שצריכים לידע דבטן ואח"כ ירך וכו' ועשייה שהוא ג"כ הבטחה שיבדקו המים וכו' אבל הצוואה היא למים עצמם - שגזר הקב"ה על המים וכו'.