דיוק וחידוש ברש"י

סוטה דף כ

עמוד א

רש"י ד"ה אם תחסר אות אחת. כגון א' וה' אלהים אמת (ירמיה י) או תייתר אות אחת כגון בראשית בראו אלהים:

ובמסכת עירובין דף י"ג ע"א איתא בגמרא כעין הסוגיא כאן וברש"י שם איתא בד"ה  מחסר אות אחת. וה' אלהים אמת אם תחסר אל''ף הרי אתה מחריב וידבר ה' אם תוסיף אות אחת ותכתוב וידברו נמצאת מחריב: ובתוס' שם איתא ד"ה או מייתר אות אחת. כמו בראשית ברא בראו ורבינו מאיר קבל מרבותיו כמו הוה על הוה (יחזקאל ז) שהטיל יו''ד על האחרון:

צריך להתבונן בדברי רש"י ששינה את דוגמת הייתור, וכן מדוע נקט דווקא פסוק זה וה' אלקים אמת שבספר ירמיה היה יכול לכתוב גם מתהילים פרק לא פסוק ו' בידך אפקיד רוחי פדית אותי ה' א-ל אמת והוא פסוק ידוע, וכן  י"ל על הפסוק מבראשית מסתבר יותר שהוא תחילת המקרא ומפורסם לכל, עוד יש לדייק דבוודאי יש עוד דוגמאות לפסוקים שאם תחסר מהם אות אחת נמצאת וכו' ומדוע נקט דווקא אלו, ובפרט שתוס' מביא מקום אחר בשם רבינו מאיר שכך "קיבל" מרבותיו אז גם לרש"י לכאורה הייתה קבלה אחרת, ועיין במהרש"א חידושי אגדות בעירובין ובמהרי"ץ חיות במס' סוטה.

והנה יאורו עינינו במקור דברי רש"י במדרש רבה (בראשית א ז) רַבִּי יִצְחָק פָּתַח (תהלים קיט, קס): רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת וגו', אָמַר רַבִּי יִצְחָק מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם רֹאשׁ דְּבָרְךָ אֱמֶת. בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים, (ירמיה י, י): וַה' אֱלֹהִים אֱמֶת. וּלְעוֹלָם כָּל מִשְׁפַּט צִדְקֶךָ, שֶׁכָּל גְּזֵרָה וּגְזֵרָה שֶׁאַתָּה גּוֹזֵר עַל בְּרִיּוֹתֶיךָ הֵן מַצְדִיקִין עֲלֵיהֶם אֶת הַדִּין וּמְקַבְּלִין אוֹתוֹ בֶּאֱמוּנָה, וְאֵין כָּל בְּרִיָה יְכוֹלָה לוֹמַר שְׁתֵּי רְשֻׁיּוֹת בָּרְאוּ הָעוֹלָם. וַיְדַבְּרוּ אֱלֹהִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים. וַיֹּאמְרוּ אֱלֹהִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים. בְּרֵאשִׁית בָּרְאוּ אֱלֹהִים, אֵין כְּתִיב כָּאן, אֶלָּא בָּרָא אֱלֹהִים.

ומן העיון במפרשי המדרש נראה דיש כאן משמעות מיוחדת לקשר בין הפסוק בראשית ברא אלקים לוה' אלוקים אמת, כי סופי התיבות של בראשית ברא אלקים זה "אמת", והביאור בפסוק וה' אלוקים אמת שב' השמות של הקב"ה שאחד בלשון יחיד והשני בלשון רבים זהו אמת והוא יחיד ועל כן האמת נשארת כשתכתוב "ברא" בלשון יחיד, ובכך יש גם משמעות נסתרת שאם תוסיף ו' לברא ותכתוב בראו הרי שנשבר הר"ת אמת, ולכן רש"י נקט כל פעם פסוק אחר ממדרש זה להגדיל תורה ולהאדיר, וע"פ זה יש לגרוס ברש"י בעירובין וידבר א' במקום וידבר ה' כי וידברו  ה' אין לו משמעות כל כך גדולה כי נראה מיד שהסופר טעה כי הרי ה' הוא לשון יחיד, (וע"כ צ"ל שברש"י כאן יש טעות סופר).