הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

אביי ורבא מתקנים ברייתא

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה כב ע"ב
 

ת"ר, שבעה פרושין הן: 
...
פרוש מאהבה, פרוש מיראה - 
אמרו ליה אביי ורבא לתנא: לא תיתני פרוש מאהבה פרוש מיראה, 
דאמר רב יהודה אמר רב: לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפי' שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה. 

1.

אביי ורבא אמרו לתנא לא לשנות בברייתא את הביטוי "פרוש מאהבה פרוש מיראה", שמשמעותם היא שמקיים מצוות או לצורך קבלת שכר או מיראת העונש.

2.
והדבר קשה מאד, כיצד אמורא משמיט משפט שלם בברייתא [ובעיקר כשמשפט הפתיחה לברייתא הוא "תנו רבנן", שמבטא ברייתא מוסמכת]. אם מדובר בתוספת/גריעת מלה אחת יתכן שהאמורא טוען שיש שיבוש "קל" בברייתא, אבל בסוגייתנו ה"שיבוש" הוא רחב.

3.
אלא יש לומר, שאביי ורבא הסתמכו על האמורא "רב", שהיה תלמידו של "רבי" ושל "רבי חייא" מחבר הברייתות. ומהלכתו של רב משמע שאין לגרוס בברייתא את המשפט "פרוש מאהבה, פרוש מיראה" כדי שלא תהיה סתירה לדברי רב. אמנם ניתן לומר שרב חולק על הברייתא כפי גירסתה הבסיסית, שהרי "רב תנא הוא ופליג".

3.1
ואולי בברייתות של דברי אגדה רשאי אמורא "לחלוק".