הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"כמאן דלא כ... אפילו תימא..."
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
סוטה יד ע"ב
... מכלל דכפיפה מצרית לא חזיא,
כמאן? דלא כרבי יוסי ברבי יהודה!
דתניא: כלי שרת שעשאן של עץ - רבי פוסל, ור' יוסי בר' יהודה מכשיר!
אפי' תימא רבי יוסי ברבי יהודה,
אימר דא"ר יוסי בר' יהודה - בחשובין, בפחותין מי אמר?
לית ליה לר' יוסי בר יהודה +מלאכי א+ הקריבהו נא לפחתך?
1.
הגמרא רוצה להוכיח שמשנתנו איננה כדעת רבי יוסי ברבי יהודה - בברייתא במסכת מנחות.
2.
והגמרא מיישבת, שמתאים גם לשיטת רבי יוסי ברבי יהודה.
3.
לפי זה נראה שהלכה צריכה להיות כרבי יוסי ברבי יהודה נגד "רבי".
4.
ראה מה שכתבתי על מסכת מנחות דף כח:
בגמרא:
תני רב פפא בריה דרב חנין קמיה דרב יוסף: מנורה היתה באה מן העשת מן הזהב, עשאה של כסף - כשרה, של בעץ ושל אבר ושל גיסטרון - רבי פוסל, ור' יוסי ברבי יהודה מכשיר, של עץ ושל עצם ושל זכוכית - דברי הכל פסולה. א"ל: מאי דעתך? א"ל: בין מר ובין מר כללי ופרטי דרשי, מיהו מר סבר: מה הפרט מפורש של מתכת, אף כל של מתכת, ומר סבר: מה הפרט מפורש דבר חשוב, אף כל דבר חשוב.
אמר ליה: סמי דידך מקמי דידי, דתניא: כלי שרת שעשאן של עץ - רבי פוסל, ורבי יוסי ברבי יהודה מכשיר. במאי קא מיפלגי? רבי דריש כללי ופרטי, ורבי יוסי בר' יהודה דריש ריבויי ומיעוטי. רבי דריש כללי ופרטי: +שמות כ"ה+ ועשית מנורת - כלל, זהב טהור - פרט, מקשה תיעשה המנורה - חזר וכלל, כלל ופרט וכלל אי אתה דן אלא כעין הפרט, מה הפרט מפורש של מתכת, אף כל של מתכת. ר' יוסי בר' יהודה דריש ריבויי ומיעוטי: ועשית מנורת - ריבה, זהב טהור - מיעט, מקשה תיעשה המנורה - חזר וריבה, ריבה ומיעט וריבה - ריבה הכל, ומאי רבי? רבי כל מילי, ומאי מיעט? מיעט של חרס. אדרבה, סמי דידך מקמי דידי! לא ס"ד, דתניא: אין לו זהב מביא אף של כסף, של נחשת, של ברזל, ושל בדיל, ושל עופרת; רבי יוסי ברבי יהודה מכשיר אף בשל עץ.
ותניא אידך: לא יעשה אדם בית תבנית היכל, אכסדרה כנגד אולם, חצר כנגד עזרה, שלחן כנגד שלחן, מנורה כנגד מנורה, אבל עושה הוא של חמשה ושל ששה ושל שמנה, ושל שבעה לא יעשה ואפילו משאר מיני מתכות; ר' יוסי בר רבי יהודה אומר: אף של עץ לא יעשה, כדרך שעשו מלכי בית חשמונאי; אמרו לו: משם ראיה? שפודים של ברזל היו וחיפום בבעץ, העשירו עשאום של כסף, חזרו והעשירו עשאום של זהב.
5.
יש מחלוקת ברייתות מה סובר כל אחד מהתנאים רבי ורבי יוסי ברבי יהודה. הבאת הברייתות נעשית באופן מיוחד.
רב פפא "הביא" ["תני רב פפא.."] ברייתא לפני רב יוסף, ורב יוסף טען כלפיו שיש בידו ברייתא שונה – "טובה" יותר. וכך הלאה.
נראה לומר שמדובר באמת בברייתות שלא היו ידועות במסורת אצל כל החכמים, ולכן רב פפא ורב יוסף חלוקים איזו ברייתא "יותר אמינה".
6.
הרמב"ם פוסק, הלכות בית הבחירה פרק א הלכה יח:
המנורה וכליה והשולחן וכליו ומזבח הקטורת וכל כלי שרת אין עושין אותן אלא מן המתכת בלבד, ואם עשאום של עץ או עצם או אבן או של זכוכית פסולין.
7.
כסף משנה הלכות בית הבחירה פרק א הלכה יח:
המנורה וכליה וכו' אין עושין אותם אלא מן המתכת בלבד ואם עשאום של עץ וכו'. בפרק הקומץ רבה (מנחות דף כ"ח:) תני רב פפא וכו' מנורה היתה באה מן העשת ומן הזהב עשאה של כסף כשרה של בעץ של אבר ושל גיסטרון רבי פוסל ורבי יוסי בר יהודה מכשיר, של עץ ושל עצם ושל זכוכית דברי הכל פסולה
ופסק רבינו כר"י בר יהודה משום דאיתא התם ברייתא סתם דקתני משאר מיני מתכות כשרה
ואע"ג דמייתי התם ברייתא אחריתי דקתני כלי שרת שעשאן של עץ רבי פוסל ור"י בר יהודה מכשיר
פסק רבינו לפסול משום דמשמע התם דרבים פליגי עליה דר"י בר יהודה בהא.
ומ"ש היו הקהל עניים עושים אותם אפי' של בדיל ואם העשירו עושים אותם של זהב בפרק הקומץ רבה שם ובפרק כל הצלמים (דף מ"ג) [וכן עוד בר"ה (כ"ד)]:
ה"כסף משנה" מסביר שהרמב"ם פוסק כרבי יוסי ברבי יהודה – בברייתא הראשונה – מפני שיש ברייתא "סתמית".
7.1
כמו כן משמע מהגמרא שאם יש שתי ברייתות נגד ברייתא אחת אזי הולכים לפי הגירסא שבשתי הברייתות.
7.2
גם משמע ממנו שתנא קמא בברייתא נחשב כרבים נגד יחיד - רבי יוסי ברבי יהודה.
8.
ובסוגייתנו - מסכת סוטה דף יד - יוצא שהרמב"ם פוסק כ"רבי" בברייתא שהובאה בסוגייתנו [שהיא אחת הברייתות שהובאו במסכת מנחות].
9.
לפי כל הנ"ל יוצא שהביטוי בסוגייתנו "כמאן? דלא כרבי יוסי ברבי יהודה!... אפי' תימא רבי יוסי ברבי יהודה..." מלמד שעורך הגמרא פוסק שאין הלכה כרבי יוסי ברבי יהודה - למרות שהגמרא מיישבת את דעתו.
10.
יד מלאכי כללי התלמוד כלל תנד :
... לכן נלע"ד לומר דרבינא ורב אשי מסדרי התלמוד קבעו הדברים בש"ס כפי אשר שמעו אותם מפי האומרם ובההוא לישנא ממש דאיתמר בבי מדרשא ומזה נמשך דלפעמים קאמר מאן תנא ר"פ היא וזמנין קאמר מאן תנא דלא כפלוני משום דבאותו הלשון עצמו ששמעוהו כך קבעוהו בתלמוד
הוא דן מדוע לפעמים הגמרא משתמשת בביטוי "כמאן" ולפעמים מוסיפה "דלא כ...". אם מדובר ב"תנא" שידוע שהוא בן מחלוקת של התנא במשנה/ברייתא אז משתמשים בביטוי "כמאן" ואם בתנא אחר משתמשים בביטוי "דלא כ...".
והוא דן בעניין זה ושנוי במחלוקת. כמו כן: יש להבחין אם אותו תנא אמר את דינו במפורש או לא.
אמנם בקטע המצוטט משמע ממנו שאין חד משמעות לשינויי הניסוח, כי תלוי בלשון החכמים באותו בית מדרש, ורב אשי - מסדר התלמוד - שמר על ניסוחם.
