סקר
זבחים או מנחות - מה יותר קשה?
זבחים
מנחות
אותה רמת קושי
קשה להעריך


 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים – שועל מצוי


"וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים. מאי שנא שועלים? אמר רבי איבו בר נגדי א"ר חייא בר אבא, אמר שמשון: יבא מי שחוזר לאחוריו, ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתן" (סוטה, י ע"א).


שם עברי: תן זהוב (מצוי)   שם באנגלית: Golden Jackal   שם מדעי: Canis aureus
שם נרדף במקורות: שועל, תעלא

שם עברי: שועל מצוי (אדום)       שם באנגלית: Red fox      שם מדעי: Vulpes vulpes
שם נרדף במקורות: תעלא


נושא מרכזי: מה משמעות הביטוי "שחוזר לאחוריו"?


מקובל לטעון שהשם שועל במקורות מתייחס הן לתן הזהוב (תמונה 1) והן לשועל המצוי (תמונות 2-3). שני מינים אלו שייכים למשפחת הכלביים ונפוצים יחסית באזורנו. שני מינים אלו שונים זה מזה בפרטי מבנה והתנהגות העשויים לעיתים לסייע לנו לקבוע לאיזה מביניהם מתייחס מקור זה או אחר. בשופטים (טו ד') אנו קוראים: "וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך". התאור של הפניית הזנבות והנחת הלפידים ביניהם הולם טוב יותר את השועל משום שזנבו הארוך והשעיר מגיע בעת תנועה כמעט עד הקרקע. אישוש לטענה זו ניתן לקבל מפסיפס שהתגלה ליד הישוב חוקוק בבית כנסת מתקופת התלמוד. הפסיפס מתאר את שמשון ושני שועלים שלפיד בוער בין זנבותיהם כמתואר בספר שופטים. בפסיפס גם ניתן לראות את אופן קשירת הלפיד לזנבות השועלים (תמונה 4). ראו דיווח כאן.

מבנה זנב השועל מאפשר להשתמש בו כמברשת או מטאטא לניקוי השולחן לאחר הארוחה: "מקנחין בזנב הסוס ובזנב הפרה ובזנב שועל ... ובלבד שלא יקנח בידו ובמפה כדרך שעושה בחול" (תוספתא, שבת, ליברמן, פט"ז הל' ח'). בתוספתא (שבת, ליברמן, פ"ד הל' ה') נאמר: "לא יצא הסוס בזנב שועל ולא בזהורית שבין עיניו וכו'". מפרש רש"י (שבת, נג ע"א): "בזנב שועל - שתולין לו בין עיניו שלא ישלוט בו עין. זהרורית – לנוי". אם אכן השועל המוזכר בתוספתא הוא השועל המצוי ייתכן ותלו את זנבו ההדור בין עיני הסוס גם לקישוט בדומה לזהורית. זנב השועל אולי העניק לדגן "שבולת שועל" את שמו.

את פשר בחירת השועלים למטרת הצתת שדות פלשתים מנמק רב חייא בר אבא: "אמר שמשון: יבא מי שחוזר לאחוריו, ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתן". מפרש רש"י את הביטוי התמוה "שחוזר לאחוריו": "כשצדין אותו אינו מחזיק לברוח אלא חוזר עקלקלות". לענ"ד דברי רש"י רומזים על כך שהשועל טריטוריאלי ולכן כאשר רודפים אחריו אין הוא מתרחק ועוזב את הטריטוריה אלא חוזר אליה עם סיום המרדף. השועלים אכן טריטוריאליים וגודל הטריטוריה נקבע על פי כמות המזון שבה. המהרש"א בחידושי אגדות מוסיף ששמשון לא הסתפק רק ברמז הנובע מהתנהגות השועל אלא גם העצים אותו באופן קשירת זוגות השועלים זה לזה: "יבא מי שחוזר לאחוריו כו'. ובענין זה אמר ג"כ שהפנה זנבותיהן זה לזה דהיינו אחוריהן זה לזה לרמוז כיון שהם חזרו משבועתן לאחוריהם גם לישראל ניתן רשות לחזור אחור משבועתן". בדברי הרד"ק (שופטים, שם) אנו מוצאים הסבר ביולוגי אחר לבחירת השועלים: 

"שועלים - למה שועלים? לפי שהשועל מנהגו לחזור לאחוריו, לפיכך היה דבק הלפיד בין שתי הזנבות, כי כל אחד מהם היה חוזר לאחוריו ולא היה נפרד מחבירו, ומתוך כך היה הלפיד דבק בהם. ואלולי כן היה זה הולך לפניו וזה לפניו והלפיד נופל מביניהם. ורז"ל דרשו מאי שנא שועלים? אמר שמשון: יבא שועל שחוזר לאחוריו ויפרע מפלשתים שחזרו בשבועתם והיא שבועת אבימלך לאברהם".

לדעת הרד"ק משמעות הביטוי "שחוזר לאחוריו" הוא שהשועל נע לאחור. כתוצאה מתנועה זו נוצר מפגש הדוק בין זנבות זוגות השועלים המאפשר לאחוז בלפידים. לצערי עדיין אין לי הצעה להסבר ריאלי להתנהגות שהרד"ק מייחס לשועל ואודה למי שיאיר עיני בשאלה זו. הצעתו של הרד"ק לאופן אחיזת הלפיד שונה מהמתואר בפסיפס בחוקוק משום שבו נראה בברור שהזנבות נקשרו זה לזה.

דרך אחרת להסביר את הביטוי "שחוזר לאחריו" משתמעת מתוך המדרש (שמות רבה, וילנא, בשלח, כ"ב):

"אחזו לנו שועלים שועלים קטנים ... א"ר אלעזר ב"ר שמעון: ערומים היו המצרים לפיכך הוא מושלן כשועלים, מה שועל זה מהלך ומביט לאחוריו, כך המצרים מהלכין ומביטין לאחוריהם, ומה אמרו הבה נתחכמה לו. אמרו: באו ונבא עליהן בחכמה ונראה היאך אנחנו משעבדין על ישראל בדבר שלא יהא אלהיהן יכול להביא עלינו באותה מדה וכו'".

 

               
תמונה 1.  תן זהוב         צילם: Pro fberger       תמונה 2.  שועל מצוי         צילם: MaleneThyssen

 

               
תמונה 3.  שועל מצוי         צילם:  Peter Trimming   תמונה 4.  "שועלי שמשון"         צילם:  ג'ים הברמן
באדיבות פרופ' ג'ודי מגנס     אתר החפירה בחוקוק  

 
 


רשימת מקורות:

מ. דור, החי בימי המקרא המשנה והתלמוד (עמ' 67). 
 

לעיון נוסף:

מהו "שועל" ועל השועל כסמל ל"פיקחות" ראו במאמר "למה הדבר דומה? לשועל שהיה מהלך על גב הנה". ב"פורטל הדף היומי".
על "שועלים קטנים מחבלים כרמים" ראו מצגת שערך חנוך פלסר משדה אליהו. לצפיה לחצו כאן
בפורטל "הדף היומי":  "כדמסיק תעלה מבי כרבא"  - מידע נוסף על התנהגות השועל.

 

 
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל -
raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   



עיצוב: אפרת נוילנדר | תיכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר