סקר
עם סיום מסכת עירובין






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו  

 

והניח כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה – פטל קדוש

 

"בעא ואת דכא ושפל רוח - רב הונא ורב חסדא, חד אמר: אתי דכא, וחד אמר: אני את דכא. ומסתברא כמ"ד אני את דכא, שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני, ולא גבה הר סיני למעלה. א"ר יוסף: לעולם ילמד אדם מדעת קונו, שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני, והניח כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה" (סוטה, ה ע"א).

פירוש: נאמר: "מרום וקדוש אשכון וְאֶת דַּכָּא וּשְׁפַל רוּחַ" (ישעיה נז, טו). רַב הוּנָא וְרַב חִסְדָּא נחלקו בדיוקו של פסוק זה, חַד [אחד מהם] אָמַר: אִתִּי נמצא האיש שהוא דַּכָּא עניו, כלומר, הקדוש ברוך הוא מגביהו אליו. וְחַד [ואחד מהם] אָמַר: אֲנִי כביכול יורד ונמצא אֶת (עם) דַּכָּא. ומעירים: וּמִסְתַּבְּרָא כְּמַאן דְּאָמַר [ומסתבר כמי שאומר] אֲנִי אֶת דַּכָּא, וראיה לדבר שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנִּיחַ כָּל הָרִים וּגְבָעוֹת הגבוהים וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַר סִינַי הנמוך וְלֹא גָּבַהּ (הגביב) את הַר סִינַי לְמַעְלָה. משמע שאין הקדוש ברוך הוא מגביה את הדכא אליו, אלא הוא יורד אליו. אָמַר רַב יוֹסֵף: לְעוֹלָם יִלְמַד אָדָם מִדַּעַת קוֹנוֹ, שֶׁהֲרֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הִנִּיחַ כָּל הָרִים וּגְבָעוֹת גבוהים וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ עַל הַר סִינַי שהוא נמוך, וְהִנִּיחַ כָּל אִילָנוֹת טוֹבוֹת, וְהִשְׁרָה שְׁכִינָתוֹ בַּסְּנֶה שהוא צמח קטן וקוצני (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: פטל קדוש          שם באנגלית: Holy Bramble          שם מדעי: Rubus sanguineus

שם נרדף במקורות: וורידנא, סנה, סניא, אסנא         שמות בשפות אחרות: ערבית - עוּלַיְיק, עַלֵייק


הנושא המרכזי: לזיהוי הסנה


תקציר: הסנה הנקרא בפי חז"ל גם וורדינא מזוהה פי רוב המסורות עם הצמח פטל קדוש הגדל בסמוך לנחלים ומעיינות. מקור השם וורדינא הוא אולי בוורד שפרחיו, גבעוליו הקוצניים ועליו דומים לפטל. במדרש מופיעים תאורים רבים של הסנה המאפיינים גם את הפטל. צמח קוצני שאיננו גבוה, בעל פרחים דמויי ורד אך גם בעל קוצים המוטים כלפי מטה. קוצים במבנה זה מאפשרים כניסה אל תוך הסבך אך מונעים את היציאה ממנו. מבנה הפטל סבוך ומאפשר להשתמש בו כמשוכה.

------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------------

הסנה מוזכר במקרא 6 פעמים כאשר 4 מתוכן בהקשר מפגש הקב"ה עם משה ופעמיים כשמות אתרים(1). בספר שמות (ג ב') אנו קוראים: "וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אוכל". פשט הפסוקים הביא לשלל זיהויים מסופקים שהמשותף להם הוא היותם צמחים מדבריים בעלי פרחים בגוון זוהר שיצרו אצל משה, כביכול, אשליה של צמח בוער. זיהויים אלו מסופקים מאד מה גם שקשה להניח שרועה צאן מנוסה כמשה יחליף פריחה באש. אחת מההצעות המסופקות הוא הצמח הרנוג השיטים (תמונה 1) הנטפל לעצי שיטה ופריחתו אדומה. עצי השיטה נקראים בערבים "סנט" המזכיר את השם סנה.

מסורת זיהוי ברורה המקובלת בכל התרגומים הקדומים ובמסורת חז"ל היא שהסנה הוא השיח פטל קדוש (תמונות 2-4). הפטל הוא מלווה קבוע של מעיינות ונחלים ברחבי הארץ וההנחה בבסיס זיהוי זה שהפטל גדל גם באיזור מדבר סיני, בסמוך למקורות מים שאותם פוקדים הרועים עם צאנם. בתרגום השבעים נקרא הסנה batos שהוא שמו היווני של הפטל. בוולגטה מופיע השם הלטיני Rubus. בתרגום אונקלוס נקרא הסנה אסנא ובתרגום יונתן סניא. על הקשר בין הסנה והשמות היווני והלטיני מעיד אסף הרופא בן המאה ה – 6: "״הסנה בלשון יוון נקרא באטוס ובלשון רומיים רובו״. עם השנים נשכח השם סנה ביחס לפטל אך בדיונים הלכתיים בקשר לברכת הנהנין (״בורא פרי האדמה״ או ״בורא פרי העץ״) הוא כונה על ידי רבני אירופה בשמות לועזיים. יוצא מן הכלל הוא הרא"ש (ברכות, מ ע"א) שכינה את פירות הפטל בשם "תותים הגדלים בסנה": "כל היכא דאי שקלית ליה לפירא איתי לגווזא. הילכך אותן תותים הגדלים בסנה ובאטדים ואותן פריזיי"ש מברכין עליהם בפה"ע דכולן מין אילן הם דכי שקלת לפירא איתיה לגווזא וכו'". קרוב לוודאי שכוונתו לא הייתה למשמעות המקורית של השם סנה אלא לשיח קוצני באופן כללי בדומה ל"אטדים". הרא"ש כינה את פירות הפטל בשם "תותים" בגלל דמיונם לפירות התות Morus)) (פריזיי"ש (fraises) הם הפירות הנקראים בזמננו תותי שדה).

על התפתחות השם "פטל" בעברית המתחדשת ראו במאמרו של א. גלעד, "איך קיבל ה"פֶּטֶל" את שמו ומה הקשר שלו לסנה הבוער?". באתר הארץ, 26 בספטמבר 2015.
 

   
תמונה 1.  הרנוג השיטים - פריחה   תמונה 2.  פטל קדוש  - משוכה ליד "עין יצחק" בגוש עציון        

  

   
תמונה 3.  פטל קדוש         צילם:  Eitan f   תמונה 4. הדס - פירות          צילם: יחיאל שטיינמץ 

  
שם נוסף המופיע בתלמוד הוא וורדינא שמקורו בדמיון של הפטל לורד (תמונות 5-6). הדמיון הוא במבנה וצבע הפרחים (שני הצמחים שייכים למשפחת הוורדניים), בקוצניות הגבעולים ובמידה מסויימת גם בצורת העלים. הוורדינא או בשמו המקראי סנה מוזכר בספרות חז"ל כמה פעמים עם תיאורים הכוללים מאפיינים שונים של צמח זה. ראשית, הסנה הוא צמח נמוך ומכאן נבעה בחירתו כמקום התגלות ה' למשה כפי שאמר רב יוסף בסוגייתנו: "א"ר יוסף: לעולם ילמד אדם מדעת קונו, שהרי הקדוש ברוך הוא הניח כל הרים וגבעות והשרה שכינתו על הר סיני, והניח כל אילנות טובות והשרה שכינתו בסנה". במדרש שיר השירים רבה (וילנא, פרשה ג) אנו לומדים: "עובד כוכבים אחד שאל לר' יהושע בן קרחה אמר לו למה דבר הקב"ה מתוך הסנה ולא מאילן אחר, אמר לו אלו דבר עמו מתוך חרוב או מתוך שקמה היית שואלני והייתי משיבך, עכשיו להוציאך חלק אי אפשר, ללמדך שאין מקום פנוי בארץ מהשכינה שאפילו בתוך הסנה היה מדבר עמו. ובהמשך מתואר גובהו של הסנה במפורש: "רבי אליעזר אומר: מה הסנה שפל מכל האילנות שבעולם, כך היו ישראל שפלים ירודים למצרים, לפיכך נגלה עליהם הקב"ה וגאלם שנאמר וארד להצילו מיד מצרים וכו'". בסוגיה במסכת שבת (סז ע"א) "מזכירים" לסנה את טעם בחירתו: "הסנה הסנה לאו משום דגביהת מכל אילני אשרי הקב"ה שכינתיה עלך אלא משום דמייכת מכל אילני".

הסנה הוא צמח מים הגדל ליד נחלים ומקומות לחים: "... דבר אחר: מה הסנה הזה גדל על כל מים, כך ישראל אינן גדילים אלא בזכות התורה שנקראת מים שנאמר הוי כל צמא לכו למים, ד"א מה הסנה הזה גדל בגינה ובנהר כך ישראל הם בעוה"ז ובעוה"ב וכו' (שמות רבה, שם). הסנה מתואר כצמח המתפתח היטב בקרבת חוף הים כדברי אותו בן שבט זבולון: "ההוא דהוה קא אזיל ואמר: אכיף ימא אסיסני ביראתא, בדקו ואשכחוהו דמזבולן קאתי, דכתיב זבולן לחוף ימים ישכן"(2) (פסחים, ד ע"א). על פי הזיהוי שהסנה הוא פטל קדוש עלינו להניח שכוונת בן זבולון הייתה לציין שפכי נחלים הסמוכים לים משום שהפטל מתפתח רק במים מתוקים.

הפטל הוא צמח קוצני ולכן מתאים לשמש כמשוכה: "רבי יוחנן אמר מה הסנה הזה עושין אותו גדר לגנה כך ישראל גדר לעולם" (מדרש רבה, שם) (תמונה 2). "רבי אלעזר אומר: מי שבא בדרך והיו בידו תאינים וענבים ומלפונית שאין יכולין להגיע לעיר משליכן לתוך הנקע או לתוך הסנאין וכו'" (תוספתא, תרומות, ליברמן, פ"א הלכה י"ד). על מנת שלא ניתן יהיה להגיע לתרומה משליכים אותה למקום שאין חשש שבני אדם יצליחו לחדור לשם. לקוצי הפטל מבנה מיוחד וחודם מוטה כלפי מטה דבר הגורם לכך שקל יותר להכנס לתוכו מאשר לצאת: "מה הסנה הזה כשאדם מכניס ידו לתוכו אינו מרגיש וכשהוא מוציאה מסתרטת, כך כשירדו ישראל למצרים לא הכיר בהן בריה כשיצאו יצאו באותות ובמופתים ובמלחמה, ר' יהודה בר שלום אמר: מה הסנה העוף נכנס לתוכו ואינו מרגיש, וכשהוא יוצא כנפיו מתמרטות, כך כשירד אברהם אבינו למצרים לא הכיר בו בריה וכשיצא וינגע ה' את פרעה וכו'" (מדרש רבה, שם) (תמונה 8). ענפי הפטל ארוכים ולכן ניתן להשתמש בהם בתוספת קנים וטיח לבניית תקרה לבית: "רבי יוסי אומר התחתון נותן את התקרה כו'. מאי תקרה? רבי יוסי בר חנינא אמר: קינים וסנאין, וסטיני (הערוך, ערך "סן" גורס טינא). אמר רבי שמעון בן לקיש: לווחים. ולא פליגי, מר כי אתריה ומר כי אתריה"(3) (בבא מציעא, קיז ע"א).

פרחי הפטל דמויי וורדים (תמונות 5-6) ולכן אומר המדרש: "... דבר אחר: מה הסנה עושה קוצין ועושה וורדין כך ישראל יש בהן צדיקים ורשעים וכו'". "רשע מוליד צדיק יש לו מקרא תחת הנעצוץ יעלה ברוש, משל מן סניא נפק ורדא וכו'" (שיר השירים רבה, וילנא, פרשה א) כלומר מהסנה יוצא ורד. הסנה זכה לשם וורדינא בגלל דמיון פרחיו לורד: "... וליזל להיכא דאיכא וורדינא ... ולפסקי ולימא הכי הסנה הסנה וכו'" (שבת, שם). על הקשר בין הסנה לוורדינא אנו לומדים משמו של בעל חיים שגידלו לעיתים על מנת שינקה את הבית ממזיקים כמו נחשים ומכרסמים: "רבי ישמעאל אומר: מגדלין כלבים כופרין, וחתולים, וקופין, וחולדות סנאים, מפני שעשויים לנקר את הבית. מאי חולדות סנאים? אמר רב יהודה: שרצא חרצא; ואיכא דאמרי: חרזא דקטיני שקיה ורעיא ביני וורדיני. ומאי שרצא? דמתתאי שקיה" (בבא קמא, פ ע"א). מפרש רש"י: "וורדני – סנה"(4). לדעת י. פליקס הכוונה לנמיה המסתתרת בארץ בסבך צמחי נחלים כמו הקנים והפטל. הנמיה ניתנת לביות בעודה צעירה אך אין מרבים לגדלה בגלל ריחה הרע.

פירות הסנה דמויי תות ובמהלך ההבשלה צבעם הופך מאדום לשחור (תמונה 3). המועד הקובע לעניין חיוב מעשרות הוא השלב שבו הפירות מתחילים להבשיל: "תני ר' חיננא בר פפא: חרובין שילשולן הוא חנטן וכל השחורין כגון עינבי הדס (תמונה 4) ועינבי סנה, משינקידו. תני רבי חיננא בר פפא: משיעשו נקודות נקודות שחורות" (ירושלמי, מעשרות פ"א מח טור ד /ה"ב). הפירות דומים גם לאשכולות ענבים אך ערכם פחות ולכן נמשל תלמיד חכם הנושא בת עם הארץ: "ולא ישא בת עם הארץ - משל לענבי הגפן בענבי הסנה וכו'" (פסחים, מט ע"א). ההקבלה המופיעה בגמרא בין "ענבי הגפן בענבי הגפן" לבין ענבי הגפן בענבי הסנה" מחזקת את התחושה שגם לסנה פירות דמויי אשכולות ואכן פירות הפטל דומים לאשכולות אם כי הם שונים מאד מבחינה בוטנית (על ההבדל בין הפירות ראה ב"הרחבה"). על פי גירסת הגמרא שלפנינו הכינו מפירות הסנה שכר, אם כי במעמד נמוך משל יין ענבים: "בעא מיניה רב הונא מרב חסדא: מהו לקדושי אשיכרא? אמר: השתא ומה פירזומא ותאיני, ואסני, דבעאי מיניה מרב, ורב מרבי חייא, ורבי חייא מרבי ולא פשט ליה, שיכרא מיבעיא?"(5) (פסחים, קז ע"א). מפרש רש"י: "ואסני - שכר תותים" אך ברשב"ם אנו מוצאים את הקשר לסנה: "ואסני - שעושין שכר מפרי סנה כגון תותין. והללו חשובין יותר מסתם שכר שלהם שהיה של תמרים".

תאור אחד של הסנה מעורר קושי: "א"ר פנחס הכהן ב"ר חמא: דבר אחר, מתוך הסנה, ר' נחמן בנו של ר' שמואל בר נחמן אומר כל האילנות יש מהן עושה עלה אחת ויש מהן שתים או שלש, הדס עושה שלש שנקרא עץ עבות, אבל הסנה יש לו ה' עלין, א"ל הקב"ה למשה אין ישראל נגאלין אלא בזכות אברהם יצחק ויעקב ובזכותך ובזכות אהרן" (מדרש רבה, שם). עלה הפטל הוא עלה מורכב ובדרך כלל הוא בעל 3 עלעלים (תמונה 7) דבר הסותר, לכאורה, את האמור במדרש. לאמיתו של דבר ניתן למצוא גם פרטים (או מין קרוב) בעלי 5 עלעלים (תמונה 8) וכנראה כוונת המדרש לפרטים מסוג זה. 

סכום: נשאלתי כיצד יתכן שהפטל הקדוש, צמח נחלים מובהק, זוהה כסנה שגדל במדבר. תשובתי הייתה שבסביבת מעיינות הפטל עשוי לגדול גם במדבר. מתברר שגם במסורת הנוצרית מיוחס הפטל הקדוש לסנה הבוער ומכאן שמו "קדוש". המנזר סנטה קתרינה בסיני נקרא גם בשם "מנזר הסנה הבוער" ובגינתו מטפחים את הפטל תחת הכינוי "סנה" (תמונה 11). 
 

       
תמונה 5.  פטל קדוש - פרחים   תמונה  6.  ורד הכלב - פרח

   

       
תמונה 7.  פטל קדוש - עלה בעל 3 עלעלים   תמונה 8.  פטל קדוש - עלה בעל 5 עלעלים  
                צילם:  גד כהנא 

 
הרחבה

פירות שלושת מיני הצמחים שהוזכרו לעיל (ענבים, פטל ותות) דומים במידה רבה זה לזה אך למעשה מסווגים בקבוצות מבנה שונות. הענבים הם פירות פשוטים משום שכל ענב (פרט) בנוי מיחידה אחת שנוצרה משחלה מאוחה אחת של פרח בודד כמו למשל בעגבנייה. מבנה אשכול הענבים נובע מכך שהפרחים יושבים בתפרחת משותפת. כל הפירות הפשוטים הבודדים יוצרים יחד את אשכול הענבים. הפטל הוא פרי מקובץ הבנוי ממספר יחידות נפרדות, שכל אחת מהן התפתחה מעלה-שחלה אחד של פרח בעל עלי-שחלה מפורדים רבים. כל "אשכול" פטל נוצר מפרח בודד אחד (תמונות 9-10) בדומה לתות שדה. התות (תות עץ) הוא פרי מרכב (או כפי שנקרא בעבר פרי קיבוצי), שגם הוא בנוי ממספר יחידות נפרדות, אלא שכל אחת מהן היא שחלה של פרח בודד. הפרי המרכב כולו הוא התפתחות של תפרחת, מספר פרחים היושבים על מצעית משותפת (תמונה 12).
 

       
תמונה 9.  פטל קדוש - פריחה   תמונה 10.  פטל קדוש - "אשכולות"

   

       
תמונה 11.  פטל קדוש - סנטה קתרינה     צילם: מתן סולטר   תמונה 12.  תות עץ - תפרחת

   
כיוון מחשבה מעניין שמעתי מעמית שדה מבית רימון ואביא את דבריו עם שינויי עריכה קלים. עלי להדגיש שאין הסבר זה מהווה חלופה לספור נס הסנה אלא צהר להכרת נס הבריאה:

"הייתי לפני שנה או שנתיים באתר הכרמל במקום בו השתוללה השריפה הגדולה וראיתי לפתע צימוח ירוק ורענן מבצבץ מתוך גדם שחור שרוף ומפוייח.

חשבתי שמא זה היה נס הסנה: "והנה הסנה בוער באש" - לפני כמה שבועות "ואיננו אוכל" - העץ לא מת. עדיין מפכים בו חיים.

אני לא אומר את זה כחלק מהגישה הראליסטית של הניסים שאני לא מזדהה איתה (אם כי הקב"ה צריך איזו דרך בתוך הטבע להפגין את התערבותו שמחוץ לטבע). אני אומר את זה כי כשראיתי את המראה המדהים הזה, הבנתי איך לאדם קשוב יותר ממני - המראה הזה פותח אות להתגלות אלוקית.

חיים. מה אנחנו מבינים בדבר הזה. ההתפרצות הזאת של החיים מתוך האש - מה אומר? עבורי אין נס גדול יותר מזה".
 


(1) "ודנה וקרית סנה היא דבר" (יהושע, טו מ"ט), "... ושן הסלע מהעבר מזה ושם האחד בוצץ ושם האחד סנה" (שמואל א', יד ד').
(2) פירוש: הַהוּא דַּהֲוָה קָא אָזֵיל וַאֲמַר: אַכֵּיף יַמָּא אַסִיסָנֵי בִּירָאתָא [אדם אחד שהיה רגיל ללכת ולומר: על חוף הים שיחי הסנה הם ברושים] (גאונים), שכל דבר הסמוך לים יפה הוא יותר מבמקום אחר, וּבָדְקוּ אחרי יחוסו וְאַשְׁכְּחוּהוּ [ומצאוהו] דְּמִזְּבוּלֻן קָאָתֵי [הוא בא], ובזבולון נאמר "זְבוּלֻּן לְחוֹף יַמִּים יִשְׁכּן", ומתוך כך חיבתו לדברים הקרובים לים. 
(3) פירוש: שנינו במשנה שר' יוֹסֵי אוֹמֵר: הַתַּחְתּוֹן נוֹתֵן אֶת הַתִּקְרָה והעליון את המעזיבה. ושאלו: מַאי [מה פירוש] "תִּקְרָה" לענין זה? ר' יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר: קִינִּים וּסְנָאִין [מחצלות וקורות], וְהחכם סְטִינִי שהיה תלמידו של ריש לקיש אָמַר בשם ר' שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ רבו: לְוָוחִים לוחות עץ רחבים. ומעירים: וְלָא פְּלִיגִי [ואינם חלוקים בהלכה], אלא מָר כִּי אַתְרֵיהּ וּמָר כִּי אַתְרֵיהּ [חכם זה כמנהג מקומו וחכם זה כמנהג מקומו], שלפי דרכי הבניה של תקרה במקומות השונים אמרו מה נחוץ לתקרה. 
(4) פירוש: וממשיכה הברייתא: כְּשֵׁם שֶׁאָמְרוּ חכמים אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַּקָּה, כָּךְ אָמְרוּ שאֵין מְגַדְּלִין חַיָּה דַּקָּה, כגון כלבים וחתולים. ר' יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר: מְגַדְּלִין חיות בית שיש בהן תועלת ואינן מזיקות כגון כְּלָבִים כּוּפְרִין (כלבי ציד), וַחֲתוּלִים, וְקוֹפִין, וְחוּלְדּוֹת סְנָאִים, מִפְּנֵי שֶׁעֲשׂוּיִים אלה לְנַקֵּר (לנקות) אֶת הַבַּיִת ממיני שרצים, ולכן מותר לגדלם. ושואלים: מַאי [מה הן] חוּלְדּוֹת סְנָאִים הללו? אָמַר רַב יְהוּדָה: קוראים להן בארמית שַׁרְצָא חַרְצָא; וְאִיכָּא דְּאָמְרִי [ויש שאומרים]: שקוראים להן חַרְזָא, דִּקְטִינֵי שָׁקֵיהּ וְרָעֲיָא בֵּינֵי וַורְדִּינֵי [שדקות שוקיה ורועה בין הקוצים]. וּמַאי שַׁרְצָא [ומה טעם קוראים להן שרץ]? דְּמִתַּתַּאי שָׁקֵיהּ [מפני ששוקיה נמוכות] ונגררות על הארץ ונראות כשרץ השורץ על הארץ. 
(5) פירוש: אגב המעשה בסירובו של אמימר להבדיל על שיכר, דנים בשאלה זו בהרחבה. בְּעָא מִינֵּיהּ [שאל ממנו] רַב הוּנָא מֵרַב חִסְדָּא: מַהוּ לְקַדּוּשֵׁי אַשִּׁיכְרָא [לקדש על שיכר תמרים]? אָמַר: הָשְׁתָּא [עכשיו] וּמַה פִּירְזוֹמָא וּתְאֵינֵי וְאַסְנֵי [שיכר שעורים ושיכר תאנים ושיכר תותים] שהם מעולים בטעמם דִּבְעַאי מִינֵּיהּ [ששאלתי ממנו] מֵרַב אם מותר לקדש עליהם, וְרַב שאל שאלה זו בזמנו מֵר' חִיָּיא, וְר' חִיָּיא שאל שאלה זו מֵרַבִּי וְלֹא פְּשַׁט לֵיהּ [פתר לו] ולא מצא היתר ברור לדבר, אם כן שִׁיכְרָא מִיבָּעֲיָא [שיכר תמרים צריך לומר] שאין מקום להתירו לקידוש?!  

 

 

רשימת מקורות:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 10 (עמ' 131).
ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 142-143).
י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 110-112).
י.פליקס, עצי פרי למיניהם. צמחי התנ"ך וחז"ל (עמ' 69).

לעיון נוסף:

באתר "צמח השדה": "פטל קדוש", "הרנוג השיטים", "ורד הכלב".
 

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר