הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תניא כוותיה... ולאו מטעמיה"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה ו ע"ב
 

תניא כוותיה דרב ששת, ולאו מטעמיה: טהורה - ולא שיש לה עדים במדינת הים, וטהורה - ולא שתלתה לה זכות,
היא - ולא שישאו ויתנו בה מוזרות בלבנה

1.
רמב"ם הלכות סוטה פרק ג הלכה כג:

באו עידי טומאה אחר ששתת הרי זו תצא בלא כתובה ואסורה לבעלה ואפילו לא אירע לה דבר מדברים האלו מפני שאין המים בודקין אלא מי שאין לה עדים שמודיעין זנותה

ועוד שמא בעלה אינו מנוקה מעון ולפיכך לא בדקו המים את אשתו, אבל אם בא עד אחד והעיד שהיא טמאה הרי זו תשב תחת בעלה שהרי שתת.

2.
כסף משנה הלכות סוטה פרק ג הלכה כג

[כג] באו עדי טומאה אחר ששתתה וכו'. מימרא דרב ששת פ"ק דסוטה דף ו) ותניא כוותיה:

הוא מסביר שהרמב"ם פוסק בסוגייתנו כרב ששת כי יש ברייתא לטובתו.

3.
הביטוי "תניא כוותיה ולאו מטעמיה" - 2 מופעים בש"ס בלבד. בשני הפעמים מדובר שה"נימוק" הוא דרשה שונה מהדרשה הראשונה, ולא מדובר בסברא אחרת. בכל אופן נראה שאין "נפקא מינה" בין שתי הדרשות.

4.
כנראה שדין הברייתא היה "עתיק" והדרשה נוספה לו, או דווקא להיפך.

5.
בכל אופן, משמעות הביטוי "תניא כוותיה" היא, שכך כנראה פוסקת הגמרא להלכה.

6.
מובא בש"ס ביטוי "דומה" - "הלכה כ... ולאו מטעמיה" - ושם מדובר בסברא שונה מהסברא הראשונה.