הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"הכי קאמר"="חיסורי מחסרא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

סוטה ה ע"ב
 

[כיצד מקנא לה כו'].
הא גופא קשיא,
אמרת: אמר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני זה, אלמא דבור סתירה הוא,
והדר תני: דיברה עמו, עדיין מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה, אלמא דבור לא כלום הוא!
אמר אביי, הכי קאמר: אל תדברי ודברה, אל תדברי ונסתרה, (ולא כלום) אל תסתרי ודברה עמו - עדיין מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה,
נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה כדי טומאה - אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה

1.
שיטה מקובצת מסכת סוטה דף ה עמוד ב:

אמר אביי הכי קאמר וכו'. והוא בדרך חסורי מחסרא.
ואולי לפי שלא חדש במשנה דין חדש כמו בשאר מקומות. הרא"ש ז"ל בפירושיו:

2.
הניסוח במשנה הוא:

כיצד מקנא לה?
אומר לה בפני שנים אל תדברי עם איש פלוני,
ודברה עמו -

התוספת - ה"חיסורי מחסרא":

אל תדברי ונסתרה
אל תסתרי ודברה עימו

עד כאן תוספת הלשון במשנה.
הגמרא מוסיפה מקרים שבהם אינה אסורה.

עדיין היא מותרת לביתה ומותרת לאכול בתרומה,
נכנסה עמו לבית הסתר ושהתה עמו כדי טומאה - אסורה לביתה ואסורה לאכול בתרומה,
ואם מת - חולצת ולא מתייבמת.

3.
לפי ה"שיטה מקובצת" לעיל בסעיף 1 הגמרא עצמה לא השתמשה במפורש בביטוי "חיסורי מחסרא" מפני שאין ב"חיסורי מחסרא" חידוש דין [דומה לנאמר לעיל בדף ג עמוד ב ברש"י].

4.
ראה ב"מתיבתא", הערה יח, שיש מי מהאחרונים שאומר שזה "רק" פירוש ולא "חיסורי מחסרא".

5.
נראה שהמיוחד ב"חיסורי מחסרא" כאן הוא בכך, שהתוספת לא כוללת את הביטוי של "אבל..." [שבדרך כלל מעיד על חידוש דין].