הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רבי יוחנן מוזכר בברייתא?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נזיר סה ע"א
וכמה שיעור תפוסה? פירש רבי אלעזר: (ברבי צדוק) נוטל עפר תיחוח, וחופר בבתולה ג' אצבעות.
מיתיבי: וכמה שיעור תפוסה?
פירש רבי אלעזר ברבי צדוק: נוטל את הקיסמין ואת הקססות, וזורק את הוודאין ומניח את הספיקות, והשאר מצטרף לרוב בנינו של מת, ולרובע עצמות למלא תרווד רקב!
הוא דאמר כי האי תנא, דתניא: וכמה שיעור תפוסה?
א"ר יוחנן משום בן עזאי. נוטל עפר תיחוח, וחופר בבתולה שלש אצבעות
מבנה הסוגיה:
1.
וכמה שיעור תפוסה? פירש רבי אלעזר: (ברבי צדוק) נוטל עפר תיחוח, וחופר בבתולה ג' אצבעות.
"רבי אלעזר ברבי צדוק" היה תנא בדורו של רבי עקיבא, ובהמשך, הגמרא מקשה עליו מתנא בברייתא, שגם שמו היה "רבי אלעזר ברבי צדוק".
1.1
ולכן, הפרשנים משנים כאן את הגירסא ל"פירש רבי אלעזר", כשהכוונה היא לאמורא רבי אלעזר בן פדת [תוס', ד"ה "כמה...", "שוטנשטיין", הערה 14].
1.2
ומדוע הלשון "פירש" ולא "אמר"?
הביטוי "פירש רב..." - 5 מופעים בש"ס מלבד בסוגייתנו.
לגבי התנא רשב"ג - 3
לגבי אמוראים - 2
נראה שבכל המופעים מדובר על שאלה של כמות וצורה, כמה ואיך.
2.
הגמרא מקשה מברייתא על הדין הקודם:
מיתיבי: וכמה שיעור תפוסה?
פירש רבי אלעזר ברבי צדוק: נוטל את הקיסמין ואת הקססות, וזורק את הוודאין ומניח את הספיקות, והשאר מצטרף לרוב בנינו של מת, ולרובע עצמות למלא תרווד רקב!
הגמרא מקשה מהתנא "רבי אלעזר ברבי צדוק" על הפירוש של האמורא "רבי אלעזר" - בסעיף 1.1.
ולא יתכן שמקשים מהתנא הנ"ל על עצמו - אם מדובר כבסעיף 1 [האמנם? - ראה להלן].
3.
הגמרא מיישבת את דעת "רבי אלעזר" - בסעיף 1.1 לעיל:
הוא דאמר כי האי תנא, דתניא: וכמה שיעור תפוסה?
א"ר יוחנן משום בן עזאי. נוטל עפר תיחוח, וחופר בבתולה שלש אצבעות.
האמורא "רבי אלעזר" בסעיף 1-1.1 סובר כתנא "רבי יוחנן משום בן עזאי". מדובר בתנא "רבי יוחנן בן נורי" [תוס', "שוטנשטיין", הערה 22] שאמר בשמו של התנא "בן עזאי".
4.
כלומר, יש מחלוקת בברייתות בין רבי אליעזר ברבי צדוק [לעיל בסעיף 2] לבין רבי יוחנן בן נורי בשם בן עזאי - [לעיל בסעיף 3].
4.1
והאמורא רבי אלעזר בן פדת [לעיל בסעיף 1.1] סובר/פוסק כתנא רבי יוחנן בן נורי בשם בן עזאי - בברייתא השניה - לעיל בסעיף 3.
4.2
אבל אפשר לומר שמדובר ברבי יוחנן "הרגיל", ולפנינו מקרה מיוחד שאמורא מוזכר בברייתא, ללמדנו שרבי יוחנן מוגדר כ"תנא" כמו "רב"!
5.
ואולי יש לומר הסבר אחר בסוגייתנו [ובמחילה מכל הראשונים והאחרונים!]:
5.1
גם בברייתא הראשונה מדובר בתנא רבי אלעזר ברבי צדוק וכבסעיף 1 לעיל..
6.
הסבר חדש למהלך הסוגיה:
וכמה שיעור תפוסה? פירש רבי אלעזר: (ברבי צדוק) נוטל עפר תיחוח, וחופר בבתולה ג' אצבעות.
הגמרא מצטטת "מימרא" [לא משנה ולא ברייתא] של התנא רבי אלעזר ברבי צדוק.
6.1
מיתיבי: וכמה שיעור תפוסה?
פירש רבי אלעזר ברבי צדוק: נוטל את הקיסמין ואת הקססות, וזורק את הוודאין ומניח את הספיקות, והשאר מצטרף לרוב בנינו של מת, ולרובע עצמות למלא תרווד רקב!
הגמרא מציגה סתירה מדברי רבי אלעזר ברבי צדוק עצמו בברייתא על הציטוט מדבריו ב"מימרא".
6.2
לפי הנ"ל, לכאורה, היה מתאים יותר הביטוי "ורמינהו" להצגת סתירה בדברי אותו תנא, אלא שמכיוון שדבריו הראשונים של רבי אלעזר ברבי צדוק נאמרו כ"מימרא" ולא צוטטו במשנה/ברייתא לכן דבריו "קצת חלשים" ויש להקשות עליו - [ולכן הביטוי "מיתיבי"] מדברי עצמו שמובאים במפורש בברייתא.
7.
מיישבת הגמרא:
הוא דאמר כי האי תנא, דתניא: וכמה שיעור תפוסה?
א"ר יוחנן משום בן עזאי. נוטל עפר תיחוח, וחופר בבתולה שלש אצבעות.
המימרא של רבי אלעזר ברבי צדוק היא כדברי רבי יוחנן בשם בן עזאי בברייתא. והכוונה היא לרבי יוחנן בן נורי.
7.1
הפרשנים אומרים שמדובר בתנא רבי יוחנן בן נורי - ולא באמורא רבי יוחנן - שהרי הוא מוזכר בברייתא.
7.2
רבי יוחנן בן נורי - תנא בדור השלישי חברו המובהק של רבי עקיבא.
"בן עזאי" היה תלמידו של רבי עקיבא והפך לו לתלמיד-חבר.
ולכן קצת קשה לומר שהתנא המבוגר יותר "רבי יוחנן בן נורי" אמר "משום," "בן עזאי" - הצעיר ממנו.
7.3
ואולי באמת יתכן שמדובר באמורא "רבי יוחנן" כהסברנו לעיל בסעיף 4.2.
8.
לפי ההסבר לעיל בסעיף 7.3 נסביר את המושג: "הוא דאמר כי האי תנא":
הביטוי "הוא דאמר כי האי תנא" - 32 מופעים בש"ס - כנראה מתייחס בש"ס לברייתות "סתמיות", ללא שם חכם.
אולם בסוגייתנו כן מוזכר שם תנא בברייתא, ולכן נראה לומר, שמדובר בברייתא "פחות" חשובה כי לא היתה ידועה, ואולי לפי הסברנו מדובר בברייתא מאוחרת שמוזכר בה האמורא רבי יוחנן, לכן נקבע כאן הביטוי "הוא דאמר כי האי תנא"
