הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

רבי יוחנן ורבא - סדר הדורות

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר סא ע"ב
 

רב אחא בר יעקב אמר: שאני הכא, דא"ק: +ויקרא כה+ והתנחלתם אותם לבניכם אחריכם, 
כל שיש לו נחלה יש לו טומאה, 
וכל שאין לו נחלה אין לו טומאה. 
אי הכי, עבדים נמי לא! 
אלא אמר רבא: בשלמא גבי ערכין שנאמר +ויקרא כ"ז+ בני ישראל - בני ישראל מעריכין ואין העובדי כוכבים מעריכין, 
יכול לא יהו נערכין? ת"ל: איש [איש], 
...
אמרי: אי משום קרבן, 
לאו מהכא נפקא ליה אלא מהתם: לעולה - פרט לנזירות, דברי ר' יוסי הגלילי. 
אימא: בני ישראל נוזרין נזירות עולם ואין העובדי כוכבים נוזרים נזירות עולם,
יכול לא יהו נזירים? תלמוד לומר: איש:
א"ר יוחנן: מי כתיב נזיר עולם? אימא: בני ישראל מדירין בניהם בנזיר ואין העובדי כוכבים מדירין בניהם בנזיר, יכול לא יהו נזירים? ת"ל: איש!
האמר רבי יוחנן: הלכה היא בנזיר.

1.

הגמרא מביאה תירוץ של רב אחא בר יעקב.

2.
הגמרא מקשה עליו.

3.
רבא [חי אחרי רב אחא בר יעקב] מתרץ בלשון "אלא אמר רבא".

4.
הגמרא מקשה.

5.
רבי יוחנן דוחה את הקושיה.

6.
מובא ב"שושנטיין" - הערה 13 שאין לגרוס "רבי יוחנן" שהרי לא יתכן שרבי יוחנן - דור שני - יקשה על "רבא" - דור רביעי.

7.
אולי אפשר ליישב על ידי כך שנאמר ש"רבי יוחנן" בסוגייתנו הוא אמורא אחר, שחי בימי רבא או אחריו, כגון, רבי יוחנן בר נחמן:

מתוך "פרוייקט השו"ת:
תנאים ואמוראים - ביוגרפיות: תולדותיו של ר' יוחנן בר נחמן
ר' יוחנן בר נחמן -
אמורא ארץ ישראלי בדור הרביעי. ר' יהודה הלוי בר שלום מסר בשמו (תנחומא וירא ח').

7.1
אבל לפי זה נוכל "לשבש" את כל עניין "סדר הדורות" בש"ס.

8.
ונראה לומר שלפי הגירסא של "רבי יוחנן" הכוונה היא שהגמרא ["עורך הגמרא" / "עורך הסוגיה" ] "מייבאת" את דברי רבי יוחנן שאמר את דבריו בהקשר אחר ולא כתרוץ בסוגייתנו.

8.1
ההסבר הנ"ל - בסעיף 8 - שהוא הסבר עקרוני - מתאים להרבה קושיות כנ"ל שבסעיפים 6-7.