הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"וניפשוט ליה"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר נא ע"א
 

ואמר רבה בר בר חנה א"ר יוחנן: גזז שערו וקברו עמו - נעשה לו גלגלין. 
תנן התם: כל שבמת טמא, חוץ מן השינים והשער והצפורן, ובשעת חיבורן - כולן טמאין. 
בעי חזקיה: שערו העומד לגלח, צפורן העומד ליגזז, מאי? 
מי אמרינן כל העומד ליגזז כגזוז דמי, 
או דלמא השתא מיהא הא מחוברין? 
וניפשוט ליה מדרבה בר בר חנה, טעמא משום דגזז, הא לא גזז לא! 
הכי קאמר: גזז הרי זה גלגלים, לא גזז מיבעי ליה

1.
כיצד הגמרא מנסה לפשוט בעיה של חזקיה מדברי רבה בר בר חנה בשם רבי יוחנן. הרי רבי יוחנן היה תלמידו של חזקיה ורבה בר בר חנה היה תלמידו של רבי יוחנן, יוצא, שהגמרא רוצה לפשוט בעיה של חזקיה [ה"סבא"] מדברי רבה בר בר חנה [ה"נכד"], והרי בדרך כלל אומרים להיפך, שמנסים לפשוט בעיה ממקור יותר קדום ולא ממקור יותר מאוחר.

2.
הביטוי "וניפשוט ליה" - מופע יחידאי בש"ס - "לשון נזיר משונה". הגמרא היא זו שמנסה לפשוט מדברי רבה בר בר חנה את ספיקו של חזקיה. המשמעות היא שהגמרא סוברת שהספק של חזקיה נפשט על ידי תלמידו רבי יוחנן שדבריו הובאו על ידי רבה בר בר חנה.