הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

חזקיה ורבי יוחנן

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר נ ע"ב
 

ועל מלא תרווד רקב. וכמה שיעורו?
חזקיה אמר: מלא פיסת היד,
רבי יוחנן אמר: מלא חפניו.
תנן: מלא תרווד רקב שאמרו - ישנן מעיקר אצבעות ולמעלה, דברי ר"מ,
וחכ"א: מלא חפניו;
בשלמא ר' יוחנן הוא דאמר כרבנן, אלא חזקיה כמאן? לא כר"מ ולא כרבנן!
אמרי, מלא פיסת היד ומלא קשרי אצבעותיו למעלה - חד שיעורא הוא.

1.

רמב"ם הלכות טומאת מת פרק ב הלכה יא:

מת שהרקיבו עצמותיו בקבר ונעשו רקב מלא חפנים מאותו רקב מטמא במשא ובאהל כמת ואינו מטמא במגע לפי שאי איפשר ליגע בכולו שהרי אינו גוף אחד, ואפילו גבלו במים אינו חבור.

2.

כסף משנה הלכות טומאת מת פרק ב הלכה יא:

[יא] מת שהרקיבו עצמותיו בקבר וכו'. בפרק שני דאהלות ופרק כה"ג ונזיר (דף מ"ט ע"ב) תנן דמלא תרווד רקב מטמא באהל ובגמ' (דף נ' ע"ב) וכמה שיעורו חזקיה אמר מלא פיסת היד ור' יוחנן אמר מלא חפניו
ופסק כרבי יוחנן דאמרינן בגמרא דאתי כחכמים. ...

משמע ממנו שבאמת כעיקרון הלכה צריכה להיות כחזקיה נגד רבי יוחנן תלמידו, אלא שבסוגייתנו ההכרעה היא כרבי יוחנן כי דעתו היא כרבנן בברייתא.

3.

הערה: ראה מה שכתבנו במאמר הקודם על הביטוי "תנן" בסוגייתנו שלא מדובר במשנה אלא בברייתא מתוספתא.

ונראה לי לחדש ולומר [חידוש"]: מכיוון שהגמרא רוצה לפסוק כרבי יוחנן נגד חזקיה רבו, לכן היא מחזקת את ההוכחה מהברייתא [תוספתא] על ידי שהיא נותנת לה תוקף של "תנן" - משנה!

3.1

ומתאים להערתנו במאמר הקודם בדף זה הערות 6.4; 6.6

3.2

וגם מתאים לכך שה"תנן" לא בא כקושיה ממשנה אחרונה בסוגייתנו - ראה מה שכתבנו במאמר הקודם על דף זה - על "תנן" ו"תניא".