הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"תנן"; "תנן התם" ו"תניא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר נ ע"א-ע"ב
 

תנן: כל הנצוק טהור, חוץ מדבש הזיפים והצפיחית; ב"ש אומרים: אף המקפה של גריסין ושל פול, מפני שהיא סולדת לאחוריה.

 

1.
הגמרא מתחילה דיון חדש ומצטטת משנה במסכת מכשירין פרק ה משנה ט.

2.
בדרך כלל הפתיחה של "תנן" נועדה לצטט משנה שהובאה אחרונה לפני הסוגיה המדוברת כדי להקשות על חכם, ואילו כאן אין הדבר כך, אלא היא מהווה פתיחה לתחילת דיון. לפי זה מדובר ב"לשון נזיר משונה".

3.
אבל ראה "מתיבתא", הערה נו שבראשונים הגירסא היא "תנן התם", שהוא ביטוי נפוץ בש"ס כשמביאים משנה מסוגיה אחרת כדי לדון בה. וממילא, הערתנו לעיל בסעיף 2 מתבטלת.

4.
הערה: יש לבדוק האם הגירסא בראשונים נקבעה בגלל תוכן הערתנו לעיל בסעיף 2, או באמת כך היתה הגירסא לפניהם.

5.
בהמשך הסוגיה:

ועל מלא תרווד רקב. וכמה שיעורו?
חזקיה אמר: מלא פיסת היד,
רבי יוחנן אמר: מלא חפניו.

תנן: מלא תרווד רקב שאמרו - ישנן מעיקר אצבעות ולמעלה, דברי ר"מ,
וחכ"א: מלא חפניו;
בשלמא ר' יוחנן הוא דאמר כרבנן, אלא חזקיה כמאן? לא כר"מ ולא כרבנן!

הגמרא מצטטת משנה ["תנן"] כדי להקשות על חזקיה.

6.
אלא שקשה, שהרי לא מדובר במשנה אלא בברייתא בתוספתא, ראה ב"מתיבתא", הערה כז. והוא מביא אסמכתאות לכך שלפעמים הגמרא מכנה ברייתא בלשון "תנן".

6.1
ראה מה שכתבנו על מסכת חולין דף פז עמוד ב:

6.2
תוספות מסכת חולין דף פז עמוד ב:

תנן התם - תימה אי משנה היא הא דקאמר לעיל (במתניתין) תנא ומטמא באהל וקאמר עלה והוא דאיכא רביעית הו"ל לאתויי מתניתין דהכא
ונראה דברייתא היא
וה"נ אשכחן בהחולץ (יבמות דף לו:) דקאמר תנן רשב"ג אומר כל ששהה ל' יום כו' ואינה משנה בשום מקום ובפרק רבי אליעזר דמילה (שבת דף קלה:) גרסינן בכל הספרים תניא.

[ואולי כוונתו שבכל המקרים הללו יש לשנות את הגירסא ל"תניא"]

6.3
המשך הדברים ממסכת חולין:
משמע בגמרא שהדינים ב"תנן התם" ההם מקור הדינים שב"במתניתא תנא" [כך מבואר ב"שוטנשטיין"]. אם ה"תנן" הוא פתיחה למשנה [כמשמעות הרגילה של "תנן"], הרי מתעורר קושי שאין משנה כזאת בש"ס - משמע מתוס' ד"ה "תנן", וכך היא באמת העובדה. ויש אומרים שצריך לשנות הגירסא [שוטנשטיין, הערה 30] שבמקום "תנן" יש לגרוס "תניא"
אולם לפעמים הגמרא מכנה גם ברייתא בנסוח של "תנן" ["מתיבתא", הערה יד, על פי "כללי הגמרא הנוספים לרבי יוסף קארו סימן תרי"ד, ב"הליכות עולם", עמוד שכא, ובסימן תצו ב"הליכות עולם" עמוד שי], ותוס' שואל: אם מדובר במשנה מדוע הגמרא הביאה קודם את "במתניתא תנא" ולא הביאה את אותו דין שכתוב גם ב"תנן התם".

6.4
המשך הדברים ממסכת חולין:

ונראה להסביר: גם אם היה מדובר במשנה הרי שהגמרא הביאה קודם ברייתא קצרה [ויתכן שזה ההסבר למונח "במתניתא תנא" – ציטוט של חלק מברייתא או של ברייתא קצרה], ואחר כך הביאה את המשנה כולה כדי להמשיך ולדון בה. ולפי זה ניתן גם להסביר מדוע אם מדובר בברייתא הגמרא פותחת ב"תנן", מפני שזהו באמת עיקר הדין – וזו ברייתא ידועה מאד ומקובלת על כל החכמים שהלכה כמותה - ויש להרחיב ולדון בה.

6.5
גם תוספת:
מסכת נזיר דף ד - "תנן" - ברייתא, ראה "שוטנשטיין", הערה 3, מביא מתוס' מסכת חולין דף פז עמוד ב ד"ה תנן; רשב"א שם דף יד עמוד א ד"ה דתנן הלוקח

6.6
הערה כללית: אולי "תנן" מובא כפתיחה לברייתא חשובה שמובאת מתוספתא דווקא!
 

תגובות

הוספת תגובה

שם:

כותרת:

תוכן התגובה:

דוא"ל: (לא יפורסם באתר)

ברצוני לקבל עדכונים על תגובות חדשות למאמר זה.

*כמה זה שתים ועוד שתים? (לצורך זיהוי אנושי)