סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"לשון נזיר משונה"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר מח ע"ב
 

אלא, לאביו - לומר שאין מיטמא לאביו;
לאחיו - אינו מיטמא, הא למת מצוה מיטמא;
ולאמו - לגזרה שוה לכדרבי;
ולאחותו - לכדתניא..

1.

ראה ב"שוטנשטיין" שכותב שהקטע "ולאמו" ואילך הוא מדברי הגמרא שמסבירה את דרשת רבי ישמעאל. כי לא יתכן שזו לשון הברייתא עצמה, שהרי מובאות בקטע הנ"ל מלים ארמיות: "לכדרב"; "לכדתניא".

2.

וראה שם פירוש נוסף שרק מהמלה "לכדרבי" מובא לשון הגמרא. אבל המשפט הקודם "לאחיו - אינו מיטמא, הא למת מצוה מיטמא" הוא כן מלשון הברייתא. יוצא אפוא שהמלה הארמית "הא" [=אבל] היא מלשון הברייתא.
[ואולי כוונתו שרק מהמלה "הא..." הוא לשון הברייתא].

3.

יש ברייתות בבליות שיש בהן לשון ארמית - "עלי תמר" זרעים, ב, עמוד לז [בדף הנוכחי - "כלך"]
וכן המלה "מהדרין" במובן של "חזר" - ראה "יד פשוטה" על הרמב"ם, זמנים ג, הלכות מגילה וחנוכה, פרק ד, הלכה א, עמוד תפא.

4.

ואולי הגמרא היא שמשבצת בברייתא את לשון הארמית במובן של "לשון נזיר משונה".

5.

ובעניין זה נוסיף גם את הביטוי בסוגייתנו "אם זכיתה מהדין" - מופע יחידאי בש"ס - ובכל "פרוייקט השו"ת" !!! - "לשון נזיר משונה".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר