הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
כהן ונזיר - מי יותר "חשוב"?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נזיר מז ע"א-ע"ב
/מתני'/. כהן גדול ונזיר אין מיטמאין לקרוביהן, אבל מיטמאין למת מצוה.
היו מהלכין בדרך ומצאו מת מצוה,
רבי אליעזר אומר: יטמא כהן גדול ואל יטמא נזיר,
וחכמים אומרים: יטמא נזיר ואל יטמא כהן הדיוט.
אמר להם רבי אליעזר: יטמא כהן שאינו מביא קרבן על טומאתו, ואל יטמא נזיר שהוא מביא קרבן על טומאתו!
אמרו לו: יטמא נזיר שאין קדושתו קדושת עולם, ואל יטמא כהן שקדושתו קדושת עולם.
גמ'. בשלמא כהן גדול ונזיר,
האי סבר: כהן גדול עדיף,
והאי סבר: נזיר עדיף;
משוח בשמן המשחה
ומרובה בגדים - משוח בשמן המשחה עדיף,
דאילו משוח בשמן המשחה מביא פר הבא על כל המצות,
ואילו מרובה בגדים אין מביא;
מבנה הסוגיה:
1.
מחלוקת במשנה:
/מתני'/. כהן גדול ונזיר אין מיטמאין לקרוביהן, אבל מיטמאין למת מצוה.
היו מהלכין בדרך ומצאו מת מצוה,
רבי אליעזר אומר: יטמא כהן גדול ואל יטמא נזיר,
וחכמים אומרים: יטמא נזיר ואל יטמא כהן הדיוט.
אמר להם רבי אליעזר: יטמא כהן שאינו מביא קרבן על טומאתו, ואל יטמא נזיר שהוא מביא קרבן על טומאתו!
אמרו לו: יטמא נזיר שאין קדושתו קדושת עולם, ואל יטמא כהן שקדושתו קדושת עולם.
1.1
במשנה מובא דו-שיח בין רבי אליעזר וחכמים.
2.
הגמרא מסבירה את שורש המחלוקת במשנה:
גמ'. בשלמא כהן גדול ונזיר,
האי סבר: כהן גדול עדיף,
והאי סבר: נזיר עדיף;
לפי רבי אליעזר נזיר "חשוב" מכהן גדול.
ולפי חכמים, להיפך, אפילו כהן הדיוט "חשוב" מנזיר.
2.1
הערה: מדוע הגמרא לא מזכירה את שמם של רבי אליעזר וחכמים במפורש אלא מכנה אותם "האי"!
3.
הגמרא מביאה כמה דינים "פשוטים":
משוח בשמן המשחה
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף מז עמוד ב
ומרובה בגדים - משוח בשמן המשחה עדיף,
דאילו משוח בשמן המשחה מביא פר הבא על כל המצות,
ואילו מרובה בגדים אין מביא;
הדיון מכאן והלאה הוא לגבי דיני העדפה של כהנים מסוגים שונים [כהן משוח בשמן המשחה; כהן מרובה בגדים; כהן משוח מלחמה; כהן שעבר; סגן].
4.
ביחס להערה 1.1 לעיל כבר כתבנו כמה פעמים שמחלוקת שמובאת כדו-שיח בין חכמים באה ללמדנו שהאחרון שמגיב - הלכה כמותו [ו"חברו" הודה לו], ולכן בסוגייתנו - הלכה כחכמים. [כאילו "הלכה כבתראי"]
5.
רמב"ם הלכות נזירות פרק ז הלכה יג:
נזיר וכהן שפגעו במת מצוה יטמא נזיר אף על פי שהוא סותר הימים הראשונים ומביא קרבן טומאה, ואל יטמא כהן שזה קדושתו קדושת שעה ואפילו היה נזיר עולם, והכהן קדושתו קדושת עולם.
הרמב"ם פוסק כחכמים נגד רבי אליעזר במשנתנו.
לכאורה פשוט שיש לפסוק כחכמים
6.
אמר יוסף הלכות נזירות פרק ז הלכה יג:
וצ"ל אתיא דר"א כבית הלל דב"ה ס"ל דתדיר קודם וכן ס"ל לר"א זה נ"ל פשוט
הגמרא בירושלמי מגדירה את השאלה בסוגייתנו בשאלה של "תדיר ומקודש" מה "קודם" [דומה לדין "מברך על היום ואחר כך על היין" - בקידוש], והפרשן הנ"ל סובר שרבי אליעזר בסוגייתנו סובר כבית הלל.
6.1
הוא דן באפשרויות השונות בסוגייתנו מה נחשב "מקודש" ומה מוגדר "תדיר" - ביחס לנזיר וכהן.
6.2
בכל אופן, לפי אפשרות זו שרבי אליעזר במשנתנו סובר כבית הלל - בשאלה הכללית של תדיר ומקודש - יוצא שהלכה צריכה להיות כמותו ולא כחכמים במשנתנו, כי תמיד הלכה כבית הלל אפילו נגד "חכמים".
הערה: בדרך כלל רבי אליעזר סובר כבית שמאי שהיה תלמידם. ובאמת בספר הנ"ל הוא מעדיף את ההסבר שרבי אליעזר בסוגייתנו סובר כבית שמאי בעניין קדימות יין או קדושת היום בקידוש של שבת.
6.3
לכן יש חידוש בכך שהלכה בסוגייתנו היא כחכמים כלפי רבי אליעזר! ובאמת, מדוע כך - אם נקבל את האמור לעיל בסעיף 6.2 שהלכה צריכה להיות כרבי אליעזר?
6.4
אלא - לפי האמור לעיל בסעיף 4 - ברור ש"רבי" באופן הצגת המחלוקת במשנתנו כבר קבע שהלכה כחכמים!
6.5
גם בגלל שהמשך הדיון בגמרא הוא בענייני העדפת כהנים שונים - לעיל בסעיף 3 - נראה מוכח שכהן עדיף מנזיר - וכדעת חכמים.
6.6
גם בגלל הערתנו לעיל בסעיף 2.1 שהגמרא לא מזכירה את שמם של רבי אליעזר וחכמים משמע שלא בגלל הכלל הכללי שהלכה כחכמים כך גם הלכה כמותם בסוגייתנו - ומתאים לאמור לעיל בסעיף 6.2. והלכה כחכמים בסוגייתנו כדברינו לעיל בסעיפים 6.4-6.5 !
