הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"בשלמא"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר מז ע"א-ע"ב
 

גמ'. בשלמא כהן גדול ונזיר, 
האי סבר: כהן גדול עדיף, 
והאי סבר: נזיר עדיף; 
משוח בשמן המשחה
תלמוד בבלי מסכת נזיר דף מז עמוד ב
ומרובה בגדים - משוח בשמן המשחה עדיף, 
דאילו משוח בשמן המשחה מביא פר הבא על כל המצות, 
ואילו מרובה בגדים אין מביא; 

1.
המפרשים מסבירים שמשמעות הביטוי "בשלמא" בסוגייתנו היא חריגה ואיננה כמשמעות המקובלת בש"ס ["לשון נזיר משונה"].

2.
בדרך כלל משמעות הביטוי "בשלמא" הוא שדין מסיים מתאים לשיטה מסויימת וקשה לשיטה אחרת [בדרך כלל כשמביאים דין מסויים בקשר למחלוקת בין חכמים].

3.
כאן בסוגייתנו משמעות הביטוי "בשלמא" הוא כשל "פשיטא", הבאת דינים/מקרים שהדינים בהם ברורים גם אם הם שנויים במחלוקת. כל מטרת ההקדמה של ה"בשלמא" בסוגייתנו היא להציג בהמשך הסוגיה את ה"איבעיא". כך משמע מתוס' דף מז עמוד ב, ד"ה "משוח מלחמה".

4.
אולם ראה גם מה שכתבנו על מסכת סנהדרין דף פח:

הביטוי "בשלמא" מתאים גם כאשר מדובר בשני מקרים [כמו בסוגייתנו: מקרה אחד – הוא עושה כהוראתו, ומקרה שני – אחרים עושים כהוראתו של הזקן ממרא] ולא רק בשתי דעות של חכמים [כמו הביטוי "הניחא למאן דאמר..." שמתאים רק כאשר יש מחלוקת חכמים]

ולענייננו - כאן בסוגייתנו - מסכת נזיר דף מז - המשמעות של ה"בשלמא..." היא, שבשאלות הבאות הספק ברור אבל האם כך גם ב"איבעיא" שבסוף הסוגיה!

ולפי זה יש דמיון רב בין משמעות ה"בשלמא" בסוגייתנו למשמעות המקובלת וה"רגילה" לביטוי זה.