הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
רבי יהודה ורבי אלעזר - כמי הלכה?
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נזיר מה ע"א
מתני'. תגלחת הטהרה כיצד,
היה מביא ג' בהמות: חטאת, עולה, ושלמים,
ושוחט את השלמים ומגלח עליהם, דברי רבי יהודה;
רבי אלעזר אומר: לא היה מגלח אלא על החטאת, שהחטאת קודמת בכל מקום,
ואם גלח על אחת משלשתן - יצא.
רשב"ג אומר: הביא ג' בהמות ולא פירש,
הראויה לחטאת תקרב חטאת,
לעולה - תקרב עולה,
לשלמים - תקרב שלמים.
גמ'. ת"ר: +במדבר ו+ וגלח הנזיר פתח אהל מועד וגו'.
בשלמים הכתוב מדבר, שנאמר: +ויקרא ג+ ושחטו פתח אהל מועד;
1.
משמע מהמשנה שהמחלוקת היא:
רבי יהודה - שאחרי ששוחט את קרבן השלמים - האחרון מ-3 הקרבנות - מגלח.
רבי אלעזר - מגלח אחרי הקרבן הראשון - החטאת.
2.
הפרשנים דנים בפרשנות הברייתא וביחסה למשנתנו.
3.
רמב"ם הלכות נזירות פרק ח הלכה א:
תגלחת הטהרה כיצד היא, כשיגמור הנזיר ימי נזירותו מביא שלש בהמות כבש לעולה וכבשה לחטאת ואיל לשלמים, הביא שלשתן ולא פירש, הראויה לחטאת תקריב חטאת והראויה לשלמים שלמים והראויה לעולה עולה, ומביא עם איל השלמים ששה עשרונות ושני שלישי עשרון סולת, אופה מהן עשרים חלה עשר חלות מצות ועשרה רקיקי מצות ומושח העשרים ברביעית שמן ושעור זה הלכה למשה מסיני, ומביא העשרים בכלי אחד.
רמב"ם הלכות נזירות פרק ח הלכה ב:
ושוחט החטאת תחלה, ואחר כך העולה, ואח"כ שלמים ואח"כ מגלח,
3.1
משמע שהרמב"ם פוסק כרבי יהודה!
ואם גלח אחר ששחט החטאת או העולה יצא, ומבשל השלמים או שולקן ולוקח מן הרוטב של זבחי השלמים ונותן על השער ואח"כ משליכו לאש תחת דוד השלמים ואם השליכו תחת החטאת יצא.
4.
נתייחס בפרשני הרמב"ם רק לכמה עקרונות פסיקתיים:
5.
כסף משנה הלכות נזירות פרק ח הלכה א:
ומביא העשרים בכלי אחד. מפורש בכתוב על סל המצות. ומ"ש ושוחט החטאת תחלה וכו' משנה בפ' ג' מינים (דף מ"ה) שוחט את השלמים ומגלח עליהם דברי ר"י ור"א אומר לא היה מגלח אלא על החטאת שהחטאת קודמת בכל מקום
ורבינו כתב ששוחט החטאת תחלה ואח"כ העולה ואח"כ השלמים ואח"כ מגלח.
ויש לתמוה עליו דהא דלא כמאן
דאי כר' יהודה ה"ל לשחוט השלמים תחלה
ואי כר"א ה"ל לגלח אחר החטאת
וע"ק [=ועוד קשה] דלדברי שניהם אחר הקרבן הראשון ששוחט מגלח
ורבינו כתב שאחר שלשתן מגלח.
6.
מכאן הוא מסביר את פסק הרמב"ם:
ונ"ל שלענין שיקדים החטאת פסק כר"א משום דמסתבר טעמיה שהחטאת קודמת בכ"מ
לעניין איזה קרבן יקדים ההלכה היא שמקדימים את קרבן החטאת - כדינו של רבי אלעזר. והרמב"ם פוסק כרבי אלעזר [נגד רבי יהודה] מפני ש"מסתבר טעמיה" [="מסתבר טעמו" - כשהנימוק מפורש].
6.1
נראה שהוא מתכוון לומר שכעיקרון יש לפסוק כרבי יהודה נגד רבי אלעזר [ראה להלן], ורק בגלל שמסתבר טעמו של רבי אלעזר ההלכה כמותו.
6.2
"רבי אלעזר" "סתם" במשנה הוא רבי אלעזר בן שמוע [שהיה תלמידו של רבי עקיבא וחברם של רבי מאיר ושל רבי יהודה ושל רבי יוסי].
7.
ממשיך ה"כסף משנה":
ולענין אחר אי זה קרבן מגלח פסק כר' יהודה דאמר שמגלח אחר השלמים משום דהוא מאריה דגמרא טפי מר"א
לגבי הנושא השני - אחרי איזה קרבן צריך לגלח - פוסק הרמב"ם כרבי יהודה. והנימוק הוא, שרבי יהודה נחשב "מאריה דגמרא" יותר מרבי אלעזר, כלומר רבי יהודה "חשוב" יותר מרבי אלעזר.
7.1
והוא מביא נימוק נוסף:
ועוד דכמה תנאי סברי הכי דמגלח אחר השלמים
האם כוונתו שיש לפסוק כרבים נגד יחיד?
לכאורה משמע ממנו שההסבר לעיל בסעיף 7 "חלש" ולכן הוא זקוק לנימוק נוסף [זו שאלה כללית לגבי שני תירוצים, האם כל אחד "מחזק" את חברו או "רק" מוסיף לו]
