הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
היחס בין ברייתא למשנה
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נזיר מד ע"ב
מתני'. תגלחת טומאה כיצד?
היה מזה בשלישי ובשביעי, ומגלח בשביעי ומביא קרבנותיו בשמיני,
ואם גילח בשמיני - מביא קרבנותיו בו ביום, דברי ר"ע;
א"ל ר' טרפון: מה בין זה למצורע?
א"ל: זה טהרתו תלויה בימיו, ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו;
ואינו מביא קרבן אא"כ היה מעורב שמש.
גמ'. קיבלה מיניה או לא?
ת"ש, דתני הלל: גילח בשמיני - מביא קרבנותיו בתשיעי;
ואי ס"ד קיבלה מיניה, ליתי קרבנותיו בשמיני!
אמר רבא, לא קשיא:
הא דטבל בשביעי, הא דלא טבל בשביעי.
מבנה הסגיה:
1.
דעת רבי עקיבא:
מתני'. תגלחת טומאה כיצד?
היה מזה בשלישי ובשביעי, ומגלח בשביעי ומביא קרבנותיו בשמיני,
ואם גילח בשמיני - מביא קרבנותיו בו ביום, דברי ר"ע;
2.
דעת רבי טרפון:
א"ל ר' טרפון: מה בין זה למצורע?
דעת רבי טרפון מובאת לא באופן "חיובי", אלא באופן "שלילי" ועל ידי דו-שיח - כקושיה על רבי עקיבא.
3.
תשובת רבי עקיבא:
א"ל: זה טהרתו תלויה בימיו, ומצורע טהרתו תלויה בתגלחתו;
ואינו מביא קרבן אא"כ היה מעורב שמש.
4.
הגמרא מבררת:
גמ'. קיבלה מיניה או לא?
האם רבי טרפון השתכנע מתשובת רבי עקיבא.
וקצת קשה, מדוע חשוב לגמרא לברר את דעת רבי טרפון, הרי בין כך ובין כך הכלל הוא, שהלכה כרבי עקיבא נגד רבי טרפון:
4.1
סדר תנאים ואמוראים חלק ב:
טו. רבי אליעזר ורבי יהושע הלכה כרבי יהושע,
רבי אליעזר ורבי עקיבא הלכה כרבי עקיבא,
רבי טרפון ורבי עקיבא הלכה כר"ע
רבי ישמעאל ורבי עקיבא הלכה כר"ע.
4.2
על כן נראה להסביר, הגמרא סוברת שבכך ש"רבי" שיבץ במשנתנו את דעת רבי טרפון אחרי דעת רבי עקיבא - למרות שרבי טרפון היה "גדול" מרבי עקיבא ובדרך כלל מובאת דעת רבי טרפון במשניות לפני דעת רבי עקיבא -
[הגמרא במסכת כתובות דף פד עמוד ב דנה בכך: "...והכא בהא קמיפלגי, מר סבר: רבי טרפון רבו הוה, ומ"ס: חבירו הוה...] - הרי ש"רבי" פוסק במשנתנו כרבי טרפון, ולכן חשוב לגמרא לברר את דעת רבי טרפון.
4.3
כל האמור לעיל בסעיף 4.2 בתנאי שרבי טרפון היה מנסח את דבריו בניסוח חיובי "נגד" רבי עקיבא, ולא באופן שלילי - כלעיל בסעיף 2.
5.
הגמרא מנסה "לפשוט":
ת"ש, דתני הלל: גילח בשמיני - מביא קרבנותיו בתשיעי;
"תני הלל" - 2 מופעים בש"ס. ראה בפרשנים שמדובר באמורא "הלל" שהיתה בידו ברייתא. שמשמע ממנה שלא כרבי עקיבא.
5.1
ואי ס"ד קיבלה מיניה, ליתי קרבנותיו בשמיני!
הגמרא אומרת שמכיון שהברייתא איננה כרבי עקיבא יש מכאן הוכחה שהברייתא היא כדעת רבי טרפון שלא מודה לרבי עקיבא.
5.2
נראה שבקטע הנ"ל - בסעיף 5.1 - יש הוכחה מאד מיוחדת ו"מוזרה" בש"ס.
5.3
נקודת ההנחה היא כנראה, שאם רבי טרפון חזר בו והודה לרבי עקיבא הרי שדבריו היו צריכים להיות מובאים במקור תנאי מאוחר יותר. וההנחה הנוספת היא, שהברייתא הנ"ל - בסעיף 5 - "נוצרה" אחרי הדיון במשנתנו ומכך שהיא כדעת רבי טרפון במשנתנו מוכח שרבי טרפון לא חזר בו! [/"הדר ביה"/]
5.4
וכפי הסברנו לעיל משמע:
פירוש הרא"ש מסכת נזיר דף מד עמוד ב:
קבל מניה ר"ט מר"ע. ת"ש דתני הלל גלח בח' מביא קרבנותיו בט'. ואי ס"ד קבל מניה הך ברייתא דלא כמאן.
אם רבי טרפון חזר בו והודה לרבי עקיבא הרי יוצא שהברייתא איננה כדעת שניהם.
5.5
מאד קשה: הרי הרבה פעמים בש"ס מובאת ברייתא שחולקת על משנה!
5.6
המשך דברי הרא"ש:
וקים ליה לתלמודא דגבי נזיר מתניא
וגם קים ליה דאחר המשנה נשנית לפי שהמשניות נשנו קודם הברייתות:
ידוע היה לגמרא שהדין בברייתא מוסב על הדין במשנתנו.
וידוע היה לגמרא שהברייתא בסוגייתנו נשנתה אחרי שנשנתה משנתנו.
5.7
לכאורה משמע מדבריו שכל הברייתות בש"ס נשנו אחרי שהיו ידועות המשניות [וזה לא נראה מוכרח].
5.8
לכן נראה לומר [ואולי כן מתאים לסעיף 5.6 לעיל], שבסוגייתנו מדובר בתופעה מיוחדת. מדובר באמורא "הלל" שהיתה בידו ברייתא שכנראה הוא ידע - באופן נקודתי] שהיא נאמרה מייד אחרי הדיון במשנתנו. מכח זה מוכח שרבי טרפון לא חזר בו.
5.9
תוספת הערה: כל הנ"ל מתאים גם לניסוח המחלוקת במשנתנו, שרבי טרפון "מקשה" על רבי עקיבא...
6.
הגמרא דוחה כל הדיון לעיל:
אמר רבא, לא קשיא:
הא דטבל בשביעי, הא דלא טבל בשביעי.
לפי רבא יתכן שבאמת רבי טרפון כן הודה לרבי עקיבא, וגם מתאים לברייתא על ידי פירושה בהתאם למשנתנו [כפי שנעשה פעמים רבות בש"ס כדי ליישב סתירה בין משנה לברייתא].
6.1
הערה: אין בתירוצו של רבא כדי לבטל את הנחותיו של הרא"ש לעיל בסעיף 5 ובמה שכתבנו בכל סעיפי המשנה שלו.
