סקר
איך הלימוד שלך בעקבת הקורונה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

 "אמר רב... אמר רב..."; רבה ורב יוסף - כמי הלכה?; "הלכה כבתראי"

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר מב ע"א
 

גמ'. איתמר: אמר רבה אמר רב הונא, מקרא מלא דבר הכתוב:
+במדבר ו+ לא יטמא, כשהוא אומר +במדבר ו+ לא יבא - להזהירו על הטומאה להזהירו על הביאה,
אבל טומאה וטומאה לא;
ורב יוסף אמר: האלהים! אמר רב הונא אפילו טומאה וטומאה,
דאמר רב הונא: נזיר שהיה עומד בבית הקברות, והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו - חייב,
אמאי? הא מיטמא וקאים!
אלא לאו ש"מ, אמר רב הונא אפילו טומאה וטומאה.

מבנה הגמרא:

1.

גמ'. איתמר: אמר רבה אמר רב הונא, מקרא מלא דבר הכתוב:

דברי רבה בשם רב הונא.

הערה: "מקרא מלא" - מובא פעמיים בלבד בש"ס.

+במדבר ו+ לא יטמא, כשהוא אומר +במדבר ו+ לא יבא - להזהירו על הטומאה להזהירו על הביאה,
אבל טומאה וטומאה לא;

2.

רב יוסף חולק על רבה:

ורב יוסף אמר: האלהים! אמר רב הונא אפילו טומאה וטומאה,
דאמר רב הונא: נזיר שהיה עומד בבית הקברות, והושיטו לו מתו ומת אחר ונגע בו - חייב,
אמאי? הא מיטמא וקאים!
אלא לאו ש"מ, אמר רב הונא אפילו טומאה וטומאה.

3.

מוכח מלשון הגמרא שרבה ורב יוסף נחלקו מה אמר רב הונא. ורב יוסף לא מעיד במפורש אלא הוא רק מסיק מסקנה מהלכה של רב הונא.

3.1

ואולי לכן לא נאמר לעיל "ורב יוסף אמר רב הונא" - שמשמע ששמע ממנו באופן מפורש - אלא, "ורב יוסף אמר האלהים אמר רב הונא" - מתוך דיוק!

3.2

מוכרחים לומר שגם רבה אמר את דינו בשם רב הונא רק מתוך שהבין כך מדבריו באיזו הלכה אבל הוא - רבה - לא שמע ממנו במפורש, כי אם כן אזי יש סתירה בין דברי רב הונא שצוטטו על דיי רבה לדין דברי רב הונא שרב יוסף הסיק מהם דין אחר - "טומאה וטומאה".

4.

רמב"ם הלכות נזירות פרק ה הלכה יז:

במה דברים אמורים בשנטמא ופירש וחזר ונגע או נשא או האהיל,
אבל אם היה נוגע במת ועדיין המת בידו ונגע במת אחר אינו חייב אלא אחת אף על פי שהתרו בו על כל נגיעה ונגיעה שהרי מחולל ועומד.

משמע מהרמב"ם שפסק כרב יוסף.

5.

רדב"ז הלכות נזירות פרק ה הלכה יז:

[יז] בד"א בשנטמא ופירש וכו'. שם עלה דמתני' איתמר אמר רבה אמר רב הונא מקרא מלא דבר הכתוב לא יטמא כשהוא אומר לא יבא להזהיר על הטומאה להזהיר על הביאה אבל טומאה וטומאה לא כלומר אף על פי שהתרו בו על כל אחת ואחת אינו חייב אלא אחת.
ודעת הראב"ד ז"ל לפסוק הלכה כרבה לסמוך על הכלל רבה ורב יוסף הלכה כרבה

הראב"ד פוסק כרב יוסף על פי הכלל ש"רבה ורב יוסף הלכה כרבה".

5.1

ומעמיד את משנתנו:

ומתני' דקתני חייב על כל אחת ואחת מוקי לה בטומאה וביאה אבל טומאה וטומאה ואפי' שלא בחיבורין אינו חייב אלא אחת.

5.2

הוא מקשה על הראב"ד:

ותמהתי על פסק זה
חדא דפשטה דמתני' משמע בטומאה וטומאה

משמעות פשט המשנה - כרב יוסף.

5.3

ותו דאע"ג דקי"ל הלכה כרבה ה"מ דפליגי בפלוגתא דנפשייהו והכא לא פליגי אלא היכי אמרה רב הונא

הכלל שהלכה כרבה נגד רב יוסף תקף רק כשנחלקו בסברת עצמם, ואילו בסוגייתנו הם נחלקו מה אמר רב הונא שהיה רבם. רב יוסף היה תלמידו המובהק (מסכת סוכה דף יא /י"א עמוד א), וכן רבה (מסכת עירובין דף יז / י"ז עמוד א).

ולכן אין להסתמך כלל על כלל הכרעתי זה, וניתן לפסוק כרב יוסף.

5.4

ותו דנשבע רב יוסף דהכי אמרה רב הונא בטומאה וטומאה

יש לפסוק כרב יוסף כי הוא נשבע שכך אמר רב הונא. ראה דברינו לעיל בסעיף 3.

5.5

משמע ממנו שבאמת רבה ורב יוסף נחלקו על עובדה, מה אמר רב הונא - מחלוקת עובדתית. ומכיוון שרב יוסף נשבע מה אמר רב הונא הרי שהלכה כמותו [ורבה שקרן???] ואולי רבה הסיק את דבריו מדברים מסויימים של רב הונא, ראה לעיל בסעיף - 3.2

5.6

וקצת קשה לי: הרי רב יוסף לא שמע מרב הונא הלכה מפורשת בעניין משנתנו אלא הוא מסיק מהלכה אחרת שאמר רב הונא. ועל אותה הלכה הוא נשבע!

5.7

הוכחה נוספת שהלכה כרב יוסף:

ותו דאביי דהוא בתרא ס"ל כרב יוסף ומותיב עליה מברייתא וקבלה רב יוסף אלא דקשיא ליה מתני' ותירצה אביי לא קשיא כאן בחיבורין כאן שלא בחיבורין

הוא מוכיח ממהלך סוגייתנו שאביי סובר כרב יוסף, והכלל הוא ש"הלכה כבתראי", ואביי נחשב "בתראי" [="מאוחר"] ביחס לרבה ורב יוסף.

ההוכחה שלו היא מכך שאביי הקשה על רב יוסף ותירץ את הקושיה! כלומר, חכם שמקשה על חכם אחר ומתרץ אותו סימן שסובר כמותו [אולי קשור לכלל של "מדשקיל וטרי אליביה הלכתא כוותיה"!].

5.8

וקצת קשה לי: הרי כלל זה לא תקף לגבי תלמיד נגד רבו, ואביי היה תלמידו של רב יוסף. אולם כלפי "רבה" אביי כן נחשב כ"בתראי" כי הוא לא היה ממש תלמידו.

5.9

מסקנתו:

ובהכי סלקא שמעתין וקמו להו רב יוסף ואביי בחדא שיטתא לגבי רבה

הלכה כרב יוסף ואביי נגד רבה. בהחלט יתכן שכוונתו לומר, שגם אם לא נשתמש בכלל שהלכה כאביי כי הוא "בתראי" - לעיל בסעיף 5.7 - הרי שנשתמש בכלל שהלכה כרבים - רב יוסף ואביי - נגד יחיד - רבה.

הילכך יפה פסק רבינו כפשטה דמתני' דשלא בחיבורין חייב על כל אחת ואחת וברייתא בחיבורין ואפילו התרו בו כמה התראות אינו חייב אלא אחת לפי שהוא מחולל ועומד אבל מי שנטמא ופירש אינו מחולל ועומד:

6.

כסף משנה הלכות נזירות פרק ה הלכה יז:

הוא מביא כמה עקרונות שהביא לעיל הרדב"ז.

וכתב הראב"ד בד"א בשנטמא ופירש וכו'. א"א עיינתי בשמועה דמס' נזיר וכו'. ולכאורה דברי הראב"ד נראים בטעמם.

6.1

וי"ל שדעת רבינו דכי אמרי' רבה ורב יוסף הלכה כרבה ה"מ כי איפליגו אליבא אליבא דנפשייהו אבל היכא דאיפליגו במילתא דאחריני לא
והכא איפליגו במאי דאמר רב הונא

כלעיל בסעיף 5.3

וכיון דרב יוסף אמר האלהים משמע דדקדק בשמועתו יפה ונקיטינן כוותיה וכ"נ מדברי הרא"ש בהלכות טומאה שפוסק כרב יוסף +עי' בכ"מ הל' אבל ה"ג ה"ז+:

כלעיל בסעיף 5.4

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר