הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
"האי תנא"
[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]
נזיר מ ע"א
אמר ליה רבא בר משרשיא לרבא: האי תנא מעיקרא אמר ללמדו ממצורע אי אפשר, שאין דנין קל מחמור להחמיר עליו,
והדר אמר נילף מדינא,
ומדינא נמי לא יליף!
1.
"האי תנא".
הגמרא מקשה על סתירה מברייתא לברייתא
2.
וקשה, כי הלימוד מנזיר ולוויים למצורע הוא מדברי הגמרא ולא מדברי ברייתא.
3.
ראה "מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קעה, שכנראה היתה לפניהם ברייתא כזאת.
4.
ויש אומרים, שבאמת הלשון "תנא" כאן הוא בגדר "לשון נזיר משונה".
5.
ונראה אולי לחדש: דיון של אמוראים בדרשות פסוקים נובע ממסורת שהיתה בידם, ולימוד כזה מוגדר כאילו נכתב בברייתא, ולכן גם על דרשות אמוראים נאמר "תנא".
-------------------
2. "אלא אימא"
בגמרא:
אמר רב חסדא:
ללקות - באחת,
לעכב - בשתים,
לסתור - אינו סותר אלא ברוב ראשו ובתער.
בתער אין, במידי אחרינא לא, והקתני: מנין לרבות את כל המעבירין!
אלא אימא: כעין תער.
"אלא אימא" - תיקון גירסא או הסבר כוונה בדברי אמורא!
בדרך כלל מופיע ביטוי זה לגבי ברייתות.
---------------------
3. "רבי שמעון בן יהודה" [איש כפר עכו?]
בגמרא:
תניא נמי הכי: נזיר שתלש, מירט, סיפסף כל שהוא - אינו סותר אלא ברוב ראשו ובתער;
רבי שמעון בן יהודה אומר משום ר"ש: כשם ששתי שערות מעכבות בו, כך שתי שערות סותרות בו.
"משום" - בין תנאים. [הערה: אולי לפעמים הביטוי המקוצר "רשב"י" הכוונה לרבי שמעון בן יהודה" - בנו של רבי יהודה ולא בנו של "יוחאי"].
"רבי שמעון בן יהודה" [בלשון זה] מובא בש"ס 43 פעמים.
מתוכם "רבי שמעון בן יהודה משום רבי שמעון" - 31 פעמים
ויש עוד כ - 5 פעמים "ר"ש בן יהודה אומר משום "ר"ש".
נמצאנו למדים שמדובר בתנא - רבי שמעון בן יהודה - שעיקר לימודו היה על ידי מסירת דברי רבי שמעון.
