סקר
כמה לומדי דף יומי יש במשפחתך הקרובה?






 

הרב יוסף שמשי, מחבר תוכנת "גמראור"
עקרונות בכללי הגמרא ובלשונה
 

"בפלוגתא לא קא מיירי"; "משנה ראשונה" 

[תנאים ואמוראים; כללי פסיקה; מונחי מפתח]

נזיר לח ע"א
 

א"ר אלעזר: עשר רביעיות הן,
ונקיט רב כהנא בידיה חמש סומקתא וחמש חיוורתא.
חמש סומקתא: נזיר, ועושה פסח, שהורו, במקדש, ומתו.
נזיר - רביעית יין לנזיר.
עושה פסח - דאמר רב יהודה אמר שמואל: ארבע כוסות הללו, צריך שיהא בהן כדי רביעית.
שהורו - שתה רביעית יין אל יורה.
במקדש - שתה רביעית יין ונכנס למקדש, חייב מיתה.
ומתו - דתניא: מנין לרביעית דם שיוצאה משני מתים שהיא מטמאה באהל? שנאמר: +ויקרא כא+ ועל כל נפשות מת לא יבא.
וחמש חיוורתא: חלת, נזיר, ומצורע, שנפסלו, בשבת.
חלת - רביעית שמן לחלה.
נזיר - רביעית שמן לנזיר.
מצורע - רביעית מים למצורע.
שנפסלו - דתנן: ושאר כל המשקין טמאין פוסלין את הגוייה ברביעית.
בשבת - דתנן: ושאר כל המשקין ברביעית ושאר כל השופכים ברביעית.
ותו ליכא? והאיכא: מרביעית נוטלין לידים לאחד ואפילו לשנים!
בפלוגתא לא קא מיירי.
והא איכא: היה מביא פיילי של חרס ונותן לתוכה חצי לוג מים מן הכיור, ור' יהודה אומר: רביעית!
בפלוגתא לא קא מיירי.
והאיכא: כמה מים נותן לתוכה? כל שהוא, ר' זכאי אומר: רביעית!
בפלוגתא לא קא מיירי.

הביטוי "בפלוגתא לא קא מיירי" מובא בש"ס 9 פעמים, מתוכם 3 בסוגייתנו.

1.

תוספות מסכת נזיר דף לח עמוד א:

נזיר רביעית יין לנזיר - והיינו למשנה ראשונה (לעיל דף לד:) אף על גב דקאמר לקמן בפלוגתא לא קמיירי היינו גבי חיוורתא.

תוס' מקשה שהרי דין "רביעית יין בנזיר" שנוי במחלוקת, והרי הגמרא אומרת בסוגייתנו שברשימה של רבי אלעזר אין דינים שיש בהם מחלוקת!

2.

עונה תוס': שרק לגבי הרשימה של "חמש חיוורתא" [הרשימה השניה] קבעה הגמרא את הכלל "בפלוגתא לא קא מיירי".

[אולי יש בזה עניין של "לשון נזיר משונה"]

3.

וראה ב"מתיבתא", "ילקוט ביאורים", עמוד קמט, שב"מפרש" משמע שגם לגבי החמש הראשונות נאמר הכלל בפלוגתא לא קא מיירי.
וממילא חוזרת הקושיה לעיל בסעיף 1.

4.

ושם, מביא כמה תירוצים:

5.

תירוץ 1:

בסוגייתנו רבי אלעזר פסק כ"משנה ראשונה" שאיסורי שתיה לנזיר הם ברביעית. ולכן - לפי רבי אלעזר עצמו - מתאים הביטוי "בפלוגתא לא קא מיירי".

6.

תירוץ 2:

דעת רבי עקיבא במחלוקת עם "משנה ראשונה" אינה נחשבת כ"מחלוקת", כי ברור שאין הלכה כרבי עקיבא נגד "חבריו"[="רבים"] אלא רק נגד תנא יחיד שחולק עליו.

דומה לדברי הגמרא במסכת ביצה דף יא עמוד ב:

ועולא מאי טעמא לא אמר הא? - בפלוגתא לא קא מיירי. - הנך נמי פלוגתא נינהו! - בית שמאי במקום בית הלל אינה משנה.

6.1

ונראה לי להוסיף הסבר עקרוני:

כללי פסיקה "כלליים" כמו "יחיד ורבים הלכה כרבים" מהווים הכרעה מוחלטת כבר בזמן היווצרות המחלוקת,
ולגבי האמוראים בגמרא ההכרעה ברורה עד כדי כך שאין המחלוקת בין ה"רבים" וה"יחיד" מוגדרת כ"מחלוקת".

אולם, יש אפשרות שאמורא כן יפסוק כדעת יחיד נגד רבים כשסברתו מסתברת.

ושם, מוסיף, שבסוגייתנו מדובר ברבי אלעזר שחי הרבה אחרי רבי עקיבא.
ניתן ללמוד מדבריו עיקרון מעניין, שאם במשך כמה דורות היה ידוע שאין הלכה כרבי עקיבא הרי שנחשב הדבר כאילו אין כאן מחלוקת.

6.2

ואולי הנ"ל נכון רק לגבי הכלל של "בפלוגתא לא קא מיירי" שנאמר רק לגבי דבר שיש בו מחלוקת שלא הוכרעה זמן רב לפני תקופת האמורא רבי אלעזר שקבע בסוגייתנו את הרשימה!

ואולי יש בזה עניין של "לשון נזיר משונה".

הערה: נראה לי שעניין זה קשור גם לעניין "מסורת חכמים" ו"סמכות חכמים" - יחס בין תנאים ואמוראים.

6.3

וכן הרמב"ם פסק כ"משנה ראשונה" ולא כרבי עקיבא.

7.

ויש מי שאומר שבדרך כלל בש"ס אחרי "משנה ראשונה" מובא שחזרו בהם, ואילו בסוגייתנו אין הדבר כן אלא ה"משנה ראשונה" נשארת למסקנה.

7.1

במשניות בש"ס מובאת "משנה ראשונה" 5 פעמים:

משנה מסכת כתובות פרק ה:

אינה אוכלת בתרומה זו משנה ראשונה בית דין של אחריהן אמרו אין האשה אוכלת בתרומה עד שתכנס לחופה:

והלכה כמובן כ"בית דין של אחריהן"

7.2

משנתנו:

משנה מסכת נזיר פרק ו:

[*] שלשה מינין אסורין בנזיר הטומאה והתגלחת והיוצא מן הגפן וכל היוצא מן הגפן מצטרפין זה עם זה ואינו חייב עד שיאכל מן הענבים כזית משנה ראשונה עד שישתה רביעית יין רבי עקיבא אומר אפילו שרה פתו ביין ויש בה כדי לצרף כזית חייב:

7.3

משנה מסכת גיטין פרק ה:

מן האשה וחזר ולקח מן האיש מקחו קיים זו משנה ראשונה בית דין של אחריהם אמרו הלוקח מסיקריקון נותן לבעלים רביע אימתי בזמן שאין בידן ליקח אבל יש בידן ליקח הן קודמין לכל אדם רבי הושיב בית דין ונמנ

והלכה כמובן כ"בית דין של אחריהן"

7.4

משנה מסכת סנהדרין פרק ג:

"... הן ובניהן וחתניהן וחורגו לבדו אמר רבי יוסי זו משנת רבי עקיבא אבל משנה ראשונה דודו ובן דודו וכל הראוי ליורשו וכל הקרוב לו באותה שעה היה קרוב ונתרחק הרי זה כשר ר' יהודה אומר אפילו מתה בתו ויש לו בנים ממנה הרי זה קרוב:

ואין הלכה כ"משנה ראשונה", אלא כרבי עקיבא:

רדב"ז הלכות עדות פרק יג הלכה א:

וי"ל דהך שקלא וטריא היא לפי משנה ראשונה ולאו הלכתא היא אלא כר"ע דאמר וכל הראוי ליורשו

ואילו בסוגייתנו - ראה לעיל בסעיף 7.2 - אין הלכה כרבי עקיבא כי לא כתוב "זו משנת רבי עקיבא"

7.5

משנה מסכת עדויות פרק ז משנה ב:

[*] העיד רבי צדוק על ציר חגבים טמאים שהוא טהור שמשנה ראשונה חגבים טמאים שנכבשו עם חגבים טהורים לא פסלו צירן:

הלכה כרבי צדוק שהוסיף על "משנה ראשונה".

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר