סקר
בעקבות מסכת שקלים - האם תרצה ללמוד עוד מסכת מהתלמוד הירושלמי?





 

הרב דוד כוכב
חידושים וביאורים


תנאי נולד

נזיר לב ע"ב


"ואמר רבא: אף על גב דאמור רבנן אין פותחין בנולד, אבל פותחין בתנאי נולד. היכי דמי? אמרי להון: אילו אתא איניש ואמר לכון דחרב בית המקדש, מי הוה נדריתון? אמר רב יוסף: אי הואי התם, הוה אמינא להון הכתיב: (ירמיהו ז, ד) הֵיכַל י"י הֵיכַל י"י הֵיכַל י"י הֵמָּה - זה מקדש ראשון ומקדש שני! נהי דידעין להון דיחרוב, מי יודעין לאימתי. אמר אביי: ולא ידעין לאימת? והכתיב: (דניאל ט, כד) שָׁבֻעִים שִׁבְעִים נֶחְתַּךְ עַל עַמְּךָ וְעַל עִיר קָדְשֶׁךָ! ואכתי מי ידעינן בהי יומא?".

קשה,
א. אימתי מתקיים הדין שאין פותחין בנולד? הרי תמיד ניתן לנסח את הפתח באופן של תנאי נולד – "אילו אתא איניש ואמר לכון", ומדוע סתמו במשנה במסכת נדרים דף סד ע"א שאין פותחין בנולד? ולמה לא הביא הרמב"ם דין תנאי נולד?
ב. מדוע דברי רבא לא נאמרו בעיקר הסוגיה של פתיחה בנולד – על המשנה במסכת נדרים דף סד ע"א?
ג. מה כלל טען רב יוסף? וכי אינו מודה לדברי רבי יהושע בן לוי בירושלמי סנהדרין פרק יא הלכה ה, שירמיה עצמו אמר לחנניה בן עזור שאין ודאות שנבואתו אודות חורבן הבית תתקיים היות שזו נבואה לרעה?! ומדוע נצרכה הגמרא לתרץ שרק יום החורבן לא היה ידוע?

אלא שפירש בפירוש הרא"ש: "אבל פותחין בתנאי נולד. דאמרינן להו אילו אתו אינשי דאמרי לכו דחרב בית המקדש מי הוו נדריתו. אילו היו באין אנשים והיו נותנין לכם עצה שלא תדורו אולי יחרב בית המקדש טרם כלות נזירותכם, כלום הייתם נוזרים? ואמרו: כן, היינו נמלכים ושומעים לעצתם! פתח הוי, אף על פי שעצתם תלויה בנולד. דדמי להא דאמר פ"ד דנדרים אלו באו י' בני אדם ופייסוך שלא היית נודר, כלום היית נודר? דהוי פתח. הכי נמי כיון שתולה חרטתו בעצת אנשים, פתח הוי. אף על פי שעצתם היתה מחמת דבר הנולד, לא מיקרי נולד, כיון שמחמת עצתם היה חוזר".
ועדין קשה שבכל נולד נאמר כן: אילו היו באים אנשים והיו נותנים לך עצה שלא תדור כי אולי יקרה כך וכך.
אלא שדברי רבא ורב יוסף ואביי בסוגיה קשורים זה בזה. וגם אם לא נגרוס בפירוש בסוף דברי רבא: "דאמר רב יוסף" עדין יש לפרש שדברי רבא נסמכים על דברי רב יוסף רבו שהחורבן היה ידוע וצפוי, ורק בכגון אופן זה ניתן לפתוח בתנאי נולד. וכן אמרו במסכת נדרים דף כג ע"א דהיכא דשכיחי אפיקורי דמצערי רבנן אין זה נחשב לנולד.
על כך מקשה הגמרא מה בכך שהמקדש יחרב ביום כלשהו, הרי כל עוד לא נודע שנחרב הוא עדין בחזקת בנוי. כשם שסוף כל אדם למיתה, ואף על פי כן מודה רבא עצמו במסכת גיטין דף כח ע"ב: "שמא מת – לא חיישינן". על כך משיב אביי שגם זמן החורבן היה ידוע. אבל מסיקה הגמרא שמכל מקום יום החורבן לא היה ידוע.
ובזה מתורצת קושיית הבית יוסף יורה דעה סימן רכח אות יג (ב) ד"ה ואע"פ שאין: "ואיני יודע למה השמיט הרמב"ם דין זה דהא משמע דליכא מאן דפליג עליה דרבא בהא". שכן לפי האמור למסקנת הגמרא נדחו דברי רבא. אי נמי השמיט דין תנאי נולד כי ממילא רבא איירי רק בנולד הצפוי כגון חורבן הבית.

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר